קהילות פנים ארגוניות - Glue https://www.glue-team.co.il/category/blog/internal-communities/ Thu, 13 Oct 2022 09:38:02 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8 https://www.glue-team.co.il/wp-content/uploads/2022/01/cropped-glue__toda_smily-32x32.pngקהילות פנים ארגוניות - Gluehttps://www.glue-team.co.il/category/blog/internal-communities/ 32 32 4 דברים שחייבים לדעת כדי להקים ולהוביל קהילות שגרירים מצליחותhttps://www.glue-team.co.il/2022/10/13/ambassadors-community/ https://www.glue-team.co.il/2022/10/13/ambassadors-community/#respond Thu, 13 Oct 2022 09:37:22 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=1290בארבע וחצי השנים האחרונות הקמנו, הובלנו [ועדיין מובילים] קהילות שגרירים משמעותיות בארגונים טכנולוגיים גלובאליים. חברי הקהילה יוצרים תכנים אישיים אותנטיים על החיים המקצועיים שלהם, מספרים על העשייה שלהם ברשתות החברתיות, ומתחברים לתכנים הארגוניים בדרך חדשה ומעניינת. זה מקפיץ את מיתוג המעסיק בכמה רמות ומייצר התלהבות מחוץ ובתוך הארגון.   תוך כדי העבודה, אי אפשר שלא […]

הפוסט 4 דברים שחייבים לדעת כדי להקים ולהוביל קהילות שגרירים מצליחות הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
בארבע וחצי השנים האחרונות הקמנו, הובלנו [ועדיין מובילים] קהילות שגרירים משמעותיות בארגונים טכנולוגיים גלובאליים. חברי הקהילה יוצרים תכנים אישיים אותנטיים על החיים המקצועיים שלהם, מספרים על העשייה שלהם ברשתות החברתיות, ומתחברים לתכנים הארגוניים בדרך חדשה ומעניינת. זה מקפיץ את מיתוג המעסיק בכמה רמות ומייצר התלהבות מחוץ ובתוך הארגון.

 

תוך כדי העבודה, אי אפשר שלא לראות דפוסים שחוזרים על עצמם בקהילות, בין אם הן גלובאלית, מקומיות, וותיקות או חדשות. התובנות שצברנו עם השנים עוזרות לנו להקים ולהוביל קהילות שגרירים מוצלחות, לדעת מתי צריך להניח לדברים ולתת להם לקרות – ומתי צריך להתערב ולעשות מהלכים שיתמכו בשגשוג של הקהילה. אז הנה 4 תובנות מהשטח שכדאי שכל ארגון ידע על קהילות שגרירים.

 

שנתחיל?

 

1.מי שקופץ למים ומפרסם לפחות 3 פוסטים מיד בתחילת הפעילות – יישאר שגריר לאורך יותר זמן.

רמת יצירת התוכן של העובדים והעובדות שהצטרפו לתוכנית לא משנה! הכי חשוב זה הנכונות לקפוץ למים כמה שיותר מהר וללמוד תוך כדי תנועה.

ראינו פעם אחר פעם שמי שמפרסם פוסטים במיידי, ממש בתום ההכשרה ועד שלושת החודשים הראשונים – יש לו יותר סיכוי להישאר שגריר/ה לאורך זמן [שנה ומעלה].

 

מסקנה: חשוב לעודד את העובדים והעובדות בנבחרת להתחיל לפרסם כבר תוך כדי הקורס, גם אם זה לא מושלם. זה מפתח את התיאבון להמשיך לפתח מסוגלות ומיומנות, ולהפוך את הכתיבה להרגל לאורך זמן.

 

עצת זהב: יש הבדל משמעותי בין לפרסם פוסט בתוך קהילה סגורה, כמו קהילת השגרירים, ובין חשיפה ברשתות החברתיות. אם יש שגרירים שלא רוצים לפרסם החוצה, המטרה מס' 1 של הקורס היא לבנות עבורם את המסוגלות הזו, לכן כדאי לבנות עבורם תהליך יציאה הדרגתי שיתמוך בקפיצה למים: בהתחלה רק עם מי שמוביל/ה את הקהילה, אחר כך בקבוצה מול כל השגרירים ובסוף בפומבי.

 

2. מי שבוחר להצטרף עצמאית לנבחרת השגרירים, יישאר בה יותר זמן.

יש ארגונים שמנדבים אנשים לקהילות שגרירים או שפונים אליהם אישית ומציעים להם להצטרף. אותם הנבחרים יהיו בדרך כלל העובדים והעובדות שגם ככה מאוד בולטים בארגון ועושים המון למענו, ולא פעם הם גם אלו שלא יהיה להם נעים להגיד לא… אז הם אומרים כן, וברגע שהם מבינים מה זה אומר, או ברגע שצריך לדלוור החוצה – ישנה סכנת פרישה משמעותית או נטישה הדרגתית, לפי הנתונים שלנו לפעמים בסבירות גבוהה מאוד של עד 50%.

 

מסקנה: אי אפשר לנדב/להכריח אנשים להיות שגרירים. השאיפה היא תמיד לגייס חברי קהילה בהתנדבות מלאה ומיוזמתם האישית. כשאנשים בוחרים להצטרף, יש להם יותר סיכוי להישאר שגרירים אחרי שלב ההכשרה.

 

עצת זהב: חשוב לזכור שתיאום ציפיות הוא המפתח להצלחה. ספרו לעובדים ולעובדות מה זה אומר להיות שגריר/ה, איך תראה השגרה ומה מצופה מהם. עשו זאת בצורה אטרקטיבית שמספרת What's in it for them וצרו FOMO: זו תוכנית אקסקלוסיבית וממש כדאי להם להיות חלק ממנה!

 

3. יש נטישה של בין 10%-15% של חברי קהילה לאחר שלב ההכשרה. זה טבעי ולא מעיד על טיב הקהילה או הצלחתה.

גם חברי קהילה שממש רוצים לקחת חלק בקהילה ומגישים מועמדות מיוזמתם, עלולים לפרוש במהלך ההכשרה. הסיבות רבות ומגוונות, וכדאי להבין מה הסיבות הספציפיות אצלכם, כדי להבין אם אפשר לשפר את תהליך הגיוס והמיון לפעם הבאה שנרצה לגייס שגרירים נוספים.

סיבות נפוצות לעזיבה הן:

  1. אנשים שמבינים שכדי להיות שגרירים הם יצטרכו להיחשף ברשתות החברתיות שלהם
  2. אנשים שמבינים שמדובר בהתחייבות שהם לא יוכלו לעמוד בה (מכל מיני סיבות: עומס בדיי ג'וב, תחושה שלא יוכלו לעמוד ביעד ומעדיפים מראש לא "לקלקל" לאחרים, ועוד).
  3. חוסר תמיכה מהמנהלים הישירים
  4. קולגות שמתייחסים לקהילה ולמטרה שלה בציניות

 

מסקנה: צריך לקחת בחשבון שתמיד יהיה אחוז נטישה אחרי שלב ההכשרה, לקחת buffer בשלבי הגיוס ולקבל עוד כמה מועמדים לקהילה מתוך ידיעה שחלק ינטשו. וכמובן, להתחיל את הקהילה ברגל ימין: לתקשר נכון את הציפיות מחברי הקהילה, ולגייס את תמיכת ההנהלה והארגון.

 

עצת זהב: יש אנשים שחוששים להיות שופר של הארגון ו"להקריב" את הפרופיל שלהם לצרכים שיווקיים, והאמת היא שבצדק. להיות חלק מקהילת שגרירים אינה אומרת להפוך לאנשי PR או סושיאל של הארגון.

זכרו תמיד לטפח את היכולות והמיומנויות של השגרירים שלכם כדי שהם יספרו את הסיפור האישי שלהם, איך שהם רוצים לספר אותו, ובפלטפורמות האהובות עליהם.

 

4. מי שמגיע לפחות למחצית מהמפגשים החודשיים אחרי שלב ההכשרה [בשנה הראשונה] – מפרסם יותר פוסטים בפועל.

שלב ההכשרה קריטי ליצירת מומנטום והתלהבות, אבל מה שבאמת משאיר קהילות פעילות לאורך זמן היא שגרה. השגרה עוזרת לשגרירים להגיע ליעדים ולקבל השראה וכלים נוספים לכתיבה. חברי קהילה שמתמסרים לשגרת פרסום פוסטים, וצוברים כלים ומיומנויות – יפרסמו יותר.

 

מסקנה: קהילות צריכות מסגרת והמשכיות אחרי ההכשרה. מפגשים חודשיים הם דרך מעולה ליצור שגרה לקהילה, וחשוב שהם יהיו בעלי ערך, יתנו לחברי הקהילה בוסט של השראה, ויקנו להם מיומנויות נוספות.

 

עצת זהב: הרבה פעמים אנחנו ממהרים לחשוב על אירוח של מרצים חיצוניים במפגשים האלו [כי הרי איזה תוכן יהיה שם?!], אבל האמת היא שזה ממש לא חובה. יש לכם אנשים מעולים בקהילה, תשתמשו בידע שלהם!

דברים שאפשר לעשות במפגשים החודשיים באופן אורגני לחלוטין: כל שגריר מספר בתורו על התפקיד שלו, מנתחים פוסטים של חברי קהילה, עושים סבב שיתוף של 'מה עבד אצלי הכי טוב בפוסטים', משחקי הכרות וגיבוש, ועוד.

 

לסיכום

 

קהילות שגרירים מוצלחות דורשות עבודה מתמשכת

בכל תהליך של הקמה והובלת קהילת שגרירים – יש תהליכים טבעיים שכדאי להכיר כדי לעבוד בצורה חכמה ומדוייקת. כדי להגיע למצב בו הקהילה חזקה ותוססת, גם אחרי ההכשרה, חשוב ליצור המשכיות.

 

הערך מגיע אחרי הקורס. שם אוספים את ההצלחות.

לכן חשוב לתחזק את הקהילה ולגרום לה לעבוד בשוטף: לעזור לאנשים לפתח מסוגלות, לתמוך בהם ביצירת הרגל של כתיבה ופרסום גם אם זה לא תמיד פשוט, לתת פוש כשצריך, ולא לשכוח לרתום את המנהלים שלהם כדי שיעודדו את המעורבות שלהם ויהפכו את הקהילה לפעילות כיפית, נחשקת ובעלת ערך.

 

הפוסט 4 דברים שחייבים לדעת כדי להקים ולהוביל קהילות שגרירים מצליחות הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/10/13/ambassadors-community/feed/ 0
אונבורדינג מוצלח: איך ליצור חווית הצטרפות לחברים חדשים בקהילהhttps://www.glue-team.co.il/2021/12/17/welcome-onboard/ https://www.glue-team.co.il/2021/12/17/welcome-onboard/#respond Fri, 17 Dec 2021 20:08:54 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=29מזל טוב! הקמתם קהילה פנים ארגונית חדשה והיא מתחילה לפרוח. הפעילויות בקהילה מתחילות להדהד בארגון ופתאום עוד עובדים ועובדות רוצים להצטרף לקהילה. חדשות מצוינות! זהו גם בדיוק הרגע בו צריך להבין איך משלבים עובדים חדשים לתוך ה"גרעין הקשה" של הקהילה הקיימת. כלומר איך לעזור להם להשתלב בדינמיקה של חברי הקהילה, בהומור הפנימי ובצורות העבודה והחשיבה. […]

הפוסט אונבורדינג מוצלח: איך ליצור חווית הצטרפות לחברים חדשים בקהילה הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
מזל טוב! הקמתם קהילה פנים ארגונית חדשה והיא מתחילה לפרוח. הפעילויות בקהילה מתחילות להדהד בארגון ופתאום עוד עובדים ועובדות רוצים להצטרף לקהילה. חדשות מצוינות! זהו גם בדיוק הרגע בו צריך להבין איך משלבים עובדים חדשים לתוך ה"גרעין הקשה" של הקהילה הקיימת. כלומר איך לעזור להם להשתלב בדינמיקה של חברי הקהילה, בהומור הפנימי ובצורות העבודה והחשיבה.

 

תהליך ההצטרפות (אונבורדינג) לחברי קהילה חדשים הופך לקריטי בעיקר אם בקהילה המקורית כבר התגבש הווי. מדובר בתהליך עדין וממש לא מובן מאליו, שחשוב למפות ולהוציא לפועל בצורה אינטיליגנטית ורגישה. אם לא עושים אותו כמו שצריך מסתכנים בפרישה מוקדמת של חברי הקהילה החדשים, בחוסר השתתפות בדיונים ובמפגשים, בתחושת חוסר מסוגלות (או לפעמים אפילו ממש "טיפשות" ביחס לשאר החברים). כן, גם אם מדובר בקהילה הכי תומכת ומחבקת שיש. בתור מובילי קהילה, יש לנו תפקיד לעטוף את חברי הקהילה החדשים ולגרום להם להרגיש חלק ממנה כבר מהיום הראשון.

 

אז מה חשוב לקחת בחשבון כשמצרפים חברי קהילה חדשים?

 

כשמישהו מצטרף לקהילה קיימת, הוא ניצב בפני אתגר בסיסי: הוא קצת אאוטסיידר. החברים הקיימים כבר מדברים בשפה משותפת שפחות מובנת לאנשים מבחוץ. הם הספיקו לצבור חוויות יחד, וליצור איזשהו "דבק". זה האתגר שחוויית אונבורדינג באה לפתור.

 

יש בתהליך שלושה שלבים:

שלבים למיפוי אונבורדינג

 

1. מה קורה לפני ההצטרפות

 

השאלה המרכזית שחשוב לענות עליה היא מה עובדים יודעים על הקהילה? מה הם שמעו עליה? מי סיפר את זה? מה המניעים של העובד/ת להצטרף לקהילה? ככה נוכל להבין גם מה הערך שהם מצפים לקבל, וגם לחשוב על דרכים להנגיש מידע ולחבר אותם לקהילה ולערכים שלה.

 

אם העובדים שמעו על הקהילה ממקור חיצוני לקהילה – כדאי לחשוב איזה מידע אנחנו מנגישים להם כדי שיוכלו לקבל החלטה מושכלת אם להצטרף או לא. למשל, נוכל ליצור one-pager שמסביר מא' ועד ת' על הקהילה, הסיבות להקמתה ומה קורה בתוכה, ולצרף לדף הזה לינק לשאלון הגשת מועמדות.

 

אם העובדים שמעו על הקהילה מחבר קהילה קיים – כדאי לזכור מי המליץ עליה (אלו בדרך כלל חברים מאוד מעורבים ואקטיביים) ולרתום אותו כדי לעזור באונבורדינג מוצלח. למשל, נוכל לחבר את חבר הקהילה החדש עם החבר הממליץ לתהליך מנטורינג צמוד לחודש הראשון להצטרפות לקהילה.

 

מה המניע להצטרפות?

מומלץ מאוד לברר מה הסיבה בגללה עובדים רוצים להצטרף לקהילה.

למשל, באחת מקהילת השגרירים שאני מובילה, גיליתי שחברי קהילה חדשים רוצים להצטרף כי הם: אנשים שמחוברים לארגון ורוצים לתרום, אנשים שראו חברי קהילה אחרים ברשתות החברתיות ורוצים למתג את עצמם כמוהם, אנשים ששמעו שהקהילה מאוד מגובשת וכייפית, ואנשים שרוצים להעשיר את עצמם בעוד דברים מעבר לעבודה השוטפת. כל אחת מהסיבות האלו לגיטימית לגמרי, וגם נותנת לנו הצצה לגבי הערך שהקהילה יכולה לתת לאורך זמן.

מעבר לזה – נוכל להשתמש במידע הזה כדי למשוך אנשים נוספים להצטרף אלינו בעתיד ונבין את מידת המחויבות שלהם.ן לקהילה ולמטרה המשותפת.

 

איך נדע מה הסיבה?

נשאל. למשל, בשאלון הצטרפות, בשאלון כניסה, בהרשמה, במשוב שוטף, בשיחות האישיות המקדימות להצטרפות או פשוט בהודעה אישית.

 

 

2. ההצטרפות עצמה

 

הכל מתחיל ביום הראשון בו מצטרפים לקהילה.

זה רגע בו חברי הקהילה החדשים צריכים להרגיש עטופים ולהתחבר ברמה האישית עם חברי הקהילה הקיימים. ככה הם ירגישו חלק מ, ולא כמו אורחים.

 

כדי לדעת איך לעטוף אותם ואותן נכון – חשוב לשאול: מה קורה ברגע הראשון שבו מצטרף חבר.ת קהילה? מי מברך אותו/ה? מי מציג אותו/ה לכולם? איך דואגים שהם לא יהיו Overwhelmed?

 

ממש כמו כל תהליך אונבורדינג באפליקציה או תוכנה או אפילו מקום עבודה – אנחנו רוצים שתהליך ההצטרפות יהיה קל, נעים ופשוט. התפקיד שלי כמובילת קהילות הוא לראות שכולם מציגים את עצמם, מתחברים לחברי הקהילה הקיימים, ומקבלים ספוטלייט במעמד הכניסה לקהילה. כשמדובר באנשים ביישנים, הם בקלות יכולים להיעלם ברקע, ותפקידנו לעזור להם להשתלב.

 

למשל, בקהילה מסוימת עשינו תהליך של 'חבר מביא חבר'. ביקשנו מכל חבר שהזמין עובד.ת להצטרף אלינו – להציג את המצטרפ.ת בפני כולם. ככה השגנו חיבור מהיר בין החבר ה"חדש" לחברים הותיקים, שמכירים את החבר הותיק וסומכים עליו.

 

בקהילה אחרת שלא היה לנו תהליך של 'חבר מביא חבר' – ביקשנו מכל אחד/ת להציג את עצמו/ה בעת ההצטרפות בעזרת פוסט בפורמט מאוד מסויים: תמונה, הצגה אישית (שכוללת גם חלק מקצועי וגם את החיים שמעבר לארגון), ועוד פרט אחד מפתיע שכדאי שנדע עליך.

 

עוד אלמנט שעוזר לתחושת ה"ביחד" הוא לוודא שיש מישהו אחד או אחת שמלווה את המצטרפים החדשים, והם יודעים שאפשר לפנות אליהם בכל שאלה. מספיק שתשלחו הודעה אישית למי שהצטרף ותיתנו לו תחושה שאתם שם – וזה כבר מרגיש יותר בטוח!

 

 

3. אחרי ההצטרפות

 

כדי שההשתלבות תהיה כמה שיותר נעימה, אנחנו צריכים לחשוב על כל הנקודות שיכולות לאתגר חבר קהילה חדש. הנקודות הנפוצות הן:

 

1. קושי להתחבר לחברי הקהילה הוותיקים, שחלקם כבר מגובשים כקבוצה

 

מכירים את זה שאתם נכנסים לחדר ורוב האנשים מכירים אחד את השנייה, אבל אתם ממש לא? יש להם שיחות אישיות, בדיחות פנימיות וכל מיני כאלה… ואתם פשוט מחוץ לזה. נכון לא נעים?

התפקיד שלנו כמובילי קהילות הוא לזהות את הנקודות האלה ולמצוא דרכים לפתור את זה. למשל – לתת זמן במפגש הקהילה הראשון שלהם לספר משהו אישי על עצמם או לוודא שהם מתחברים לאנשים בחדר. כן – ממש לוודא שהוא לא עומדים בצד לבד לשנייה.

 

שימו לב לאנשים השקטים ועזרו להם למצוא את מקומם!

 

2. תחושת פספוס של ידע נצבר קודם

 

הקהילה שלכם עברה הכשרה בתחילת הדרך? עשיתם טיולים וחוויות כיפיות יחד? מיטאפים מקצועיים?

חשבו איך אתם מדביקים את הפער עבור אנשים שלא היו חלק מכל זה והצטרפו באיחור.

 

דוגמה: בקהילת סופרטולס בנו תהליך בו מי שמצטרף לקהילה מקבל מס' מיילים, יום אחרי יום, עם הכלים הכי נפוצים ששואלים עליהם בקבוצה. ככה המצטרף עובר יישור קו עם הידע הקיים בקבוצה, ומדביק פערים בקלות ובנגישות.

אז זה יכול להיות תהליך דומה עם, למשל, תיקייה משותפת, פוסט פתיחה או כל פתרון יצירתי אחר שיעזור לחברים להתעדכן במה שהיה.

 

3. חוסר בהירות לגבי מה עתיד לקרות בקהילה בזמן הקרוב

 

האמת שזה אתגר לחברים חדשים, אבל גם לקיימים שאינם עוקבים באדיקות.

צרו דרך קלה להתעדכן בכל מה שקורה בקהילה בקלות: זה יכול להיות ניוזלטר חודשי, פוסט נעוץ בקבוצה, שרשור אירועים מתעדכן, או למתקדמים – בוט אירועים שמאפשר להתעדכן בכל מה שמעניין את חברי הקהילה.

 

בקהילות שאני מובילה אני נוהגת לשלוח מייל פשוט למצטרפ/ת החדש/ה עם כל הפרטים על האירועים הקרובים. הציפייה שלי בהמשך זה שעם הכניסה וההתערות עם החברים, הם כבר יעקבו אחרי ההודעות בקהילה וזה יעבור ביתר קלות.

 

4. השוואה לחברי קהילה וותיקים

 

לפעמים אנשים שמצטרפים אחרי שהתחלנו כבר לעבוד ולדלוור, נוטים להשוות את עצמם לחברים הוותיקים ולהתאכזב כשזה לא עובד להם בקלות. למשל, בקהילות שגרירים, לא נצפה משגרירים חדשים לדלוור אותו הדבר כמו שגרירים שעושים זאת כבר שנתיים, אבל זה לא בשליטתנו וההשוואה בלתי נמנעת ומאוד תלויה במבנה האישיותי של המצטרפ/ת.

 

במקרה כזה כדאי ליצור תהליך מדידה שיהיה מעט שונה במדדים שלו כך שיתמוך בתהליך הצמיחה והגדילה של חברי הקהילה החדשים, מתוך הבנה שלוקח זמן לתרגל את שריר הכתיבה והשיתוף. תהליך מדידה אחר, אישי, הוא גם חלק מתהליך ההצטרפות שיתן יותר ביטחון ותחושה של "אנחנו רואים אותך" לחברי הקהילה החדשים.

 

כמובן שאלו רק דוגמאות נפוצות, יש עוד המון דברים נקודתיים שרלוונטיים לקהילה הספציפית שלכם.

 

כלים שיעזרו לכם למפות את תהליך האונבורדינג

 

אני נעזרת בכלי מעניין מתוך תהליך שנקרא "עיצוב שירות" שעוזר למפות את כל התהליך הזה (משתמשים בזה רבות בעולם חוויית לקוח ולא רק, שווה להכיר!).

 

מיפוי החוויה נעשה בכמה רמות:

  1. שלבי המסע של חבר קהילה
  2. מסע רגשי
  3. צרכים וחסמים
  4. ממשקים
  5. בעלי עניין

 

הנה דוגמא:

מיפוי חווית אונבורדינג

 

השלב הראשון הוא למפות את כל הדברים שחבר קהילה חדש עובר ברמה הכי פרקטית שיש: לוחץ על הכפתור, שומע על הקהילה, נכנס ורואה את הפוסטים וכו'.

 

השלב השני הוא מיפוי רגשי: מה חברת הקהילה חווה בכל שלב. למשל, סקרנות, שמחה, התרגשות, פחד, וכו'.

 

השלב השלישי הוא מיפוי חסמים. יכול להיות חסם באותו התהליך, או אילו צרכים צריך לשים לב אליהם. למשל – צורך בביטחון או חסם בלפרסם פוסט ראשון.

 

לא מזמן ארגנתי סדנה עם עוד מובילי קהילות, ויחד מיפינו את תהליך האונבורדינג האידיאלי. בתום הסדנה קיבלתי פידבקים מדהימים מכל מי שהשתתפ/ה: קיבלנו גם דרך חדשה להסתכל על הדברים, גם תובנות משמעותיות שמשפיעות על תהליך האונבורדינג, וגם כלי שימושי להגדיל את המעורבות ותחושת השייכות.

 

עיצוב שירות

לסיכום

 

צירוף חברי קהילה חדשים לקהילה זאת חוויה מספקת, מעניינת וגם כזאת שמציבה אתגרים.

 

חברי קהילה חדשים נתקלים בחסמים ייחודיים להשתלבות בקהילה ואנחנו אלו שצריכים למצוא להם מענה בצורה רגישה ומודעת. מיפוי חוויית האונבורדינג ומציאת שיטות ודרכי עבודה שיקלו על כניסת חברים חדשים ויהפכו את זה לחגיגה משמחת – זאת ה-דרך ליצור דינמיקה תוססת וכיפית בקהילה, שתחזק גם את החדשים וגם את הוותיקים, כדי שהקהילה תמשיך לפרוח ולהצליח.

 

אם בניתם תהליך אונבורדינג משובח שתרצו לחלוק איתי – אשמח מאוד להכיר ולשמוע!

 

 

 

הפוסט אונבורדינג מוצלח: איך ליצור חווית הצטרפות לחברים חדשים בקהילה הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2021/12/17/welcome-onboard/feed/ 0
פשוט להגיד תודה: איך בונים תוכנית הוקרה למתנדבים בקהילה בשלושה צעדים קליםhttps://www.glue-team.co.il/2022/01/14/recognition-program/ https://www.glue-team.co.il/2022/01/14/recognition-program/#respond Fri, 14 Jan 2022 10:44:26 +0000 https://www.glue-team.co.il/2022/01/14/welcome-onboard-copy/אבא שלי חקלאי אז זכיתי לראות מגיל צעיר מה קורה כשמשקיעים במשהו את כל הנשמה. בסוף כל ההשקעה (וההשקיה) אפשר לקצור פירות מתוקים וליהנות מהם.   כך גם בקהילות: קהילה פורחת בזכות האנרגיה והאהבה שחברי הקהילה ומנהליה משקיעים בה ללא הרף, ועוד על גבי העבודה היומיומית שלהם. הם נותנים אקסטרה שמצמיח פירות בכל רחבי הארגון, […]

הפוסט פשוט להגיד תודה: איך בונים תוכנית הוקרה למתנדבים בקהילה בשלושה צעדים קלים הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
אבא שלי חקלאי אז זכיתי לראות מגיל צעיר מה קורה כשמשקיעים במשהו את כל הנשמה. בסוף כל ההשקעה (וההשקיה) אפשר לקצור פירות מתוקים וליהנות מהם.

 

כך גם בקהילות: קהילה פורחת בזכות האנרגיה והאהבה שחברי הקהילה ומנהליה משקיעים בה ללא הרף, ועוד על גבי העבודה היומיומית שלהם. הם נותנים אקסטרה שמצמיח פירות בכל רחבי הארגון, לרוב בהתנדבות מלאה.

 

אז איך שומרים על הרצון הטוב הזה לאורך זמן?

מה הופך עובדים מן השורה למובילי קהילות שימשיכו לעשות את עבודתם נאמנה ובשמחה, בלי להרגיש שמנצלים אותם?

ואיך מייצרים את אותה המחויבות גם עבור חברי הקהילה שמשקיעים בקהילה את זמנם?

 

במילה אחת: תודה.

בשתי מילים: תכנית הוקרה.

 


 

למה חשוב לבנות תוכנית הוקרה?

 

כשאנחנו מבקשים מעובדים לעשות משהו שהוא אקסטרה – בנוסף לתפקיד שלהם – אנחנו צריכים להשקיע בהם בחזרה בצורה בולטת ומשמעותית. וזה לא קשור לכסף. למעשה, כפי שעשרות מחקרים הוכיחו כבר לפני עשורים, הוקרה שמגיעה רק בדמות בונוסים כספיים מורידה את המוטיבציה הפנימית. גם פרופ' דן אריאלי הראה שלשלוח לעובדים פיצה(!) או להגיד מילה טובה עדיף על פני להבטיח להם בונוס כספי.

 

וכאן בדיוק נכנסת תכנית הוקרה למתנדבים בארגון, שנבנית גם עבור מובילי הקהילות וגם עבור חברי הקהילה עצמם.

 

כולנו צמאים להערכה על העבודה הקשה שלנו ועל ההשקעה שלנו, ומרגישים מוטיבציה אדירה כשאנחנו מרגישים שרואים אותנו. בדיוק מהסיבה הזאת חשוב להגיד תודה על העשייה מעבר, ולא להתייחס אליה כמשהו מובן מאליו. חשוב מאוד לגרום לאנשים להרגיש שהתרומה שלהם משמעותית ושהם חשובים לארגון. הכרת תודה גם תחזק את המחויבות של חברי הקהילה להמשך העשייה.

 

ברמה הארגונית, טקסים ומנהגים של פרגון בקהילה יוצרים תרבות ארגונית מקצועית, שמחה ומפרגנת, וזאת גם הזדמנות להראות לאחרים בארגון שהקהילה חשובה ולוקחת את עצמה ברצינות (ושגם ההנהלה לוקחת אותה ברצינות). עוד תופעת לוואי לא רעה בכלל היא שפרגון פומבי יוצר נחשקות לקהילה, כי פתאום עוד עובדים בארגון רואים שעושים בה דברים מיוחדים.

 

ועוד מילה מנקודת המבט האישית שלי על קהילות פנים-ארגוניות: המטרה העיקרית שלהן היא לקדם את היעדים של הארגון, אבל אין להן קיום אם הן לא יביאו גם להתפתחות ולצמיחה אישית של החברים והחברות בהן. דרך כיפית במיוחד להשיג את המטרה הזאת היא להראות הכרת תודה, לפרגן ולתת צ'ופרים מקצועיים במסגרת תוכנית הוקרה (וזה אפילו לא חייב לעלות כסף!).

 

איך בונים תכנית הוקרה?

 

שלב ראשון: מיפוי הזדמנויות והוקרות אפשריות

בשלב הראשון חשוב להבין מה יש לנו להציע כארגון, מה הלהיב את החברים שלנו בעבר, ואולי גם מה היינו ממש רוצים לעשות שהוא בגדר חלום פרוע. אחרי שנסקור את כל האפשרויות, נוכל למפות אותן על סקאלה של צ'ופרים על שני צירים: קלות תפעולית ותקציב (בשיטה דומה לזו שעשינו במיפוי בעלי עניין).

נתחיל למפות את כל האופציות על שני הצירים האלו, החל מדברים שהם יחסית נגישים (למשל, מייל הערכה או שובר מתנה) ועד לדברים יותר ויותר מיוחדים ואקסלוסיביים (למשל, הזמנה לכנס בחו"ל). חשוב לזכור שלפעמים הדברים שישאירו הכי הרבה אימפקט יהיו דווקא אלו שידרשו אפס תקציב.

 

הנה כמה דוגמאות ורעיונות להוקרות בקהילה:

  • ספוטלייט על חבר/ת קהילה – בתוך הקהילה או בפני הארגון כולו
  • הודעה אישית או שיחת וידאו עם המנכ"ל
  • לתת במה: בכנס, במיטאפ, אפילו במפגש של הקהילה
  • חשיפה בדפי הפייסבוק/לינקדאין/אינסטגרם של הארגון
  • ריאיון תקשורתי: בכתבה, בפודקאסט, בטלוויזיה
  • מייל הערכה שמכותב גם למנהל/ת הישיר/ה
  • שי הביתה
  • שובר מתנה
  • רקוגנישן בתוך המערכת הארגונית
  • הכשרה ייעודית / תכנים שרק הוא/היא מקבלים
  • צילום מקצועי
  • לשים את הפנים שלו/ה על מודעות במעלית וכדומה

 

שלב שני: התאמה אישית

 

הדרך הקלה והאינסטינקטיבית היא לבחור בכסף כדרך להגיד תודה. בפועל זה לא בהכרח מה שחשוב לעובדים ולמתנדבים. יכול להיות שמתנה עם מחשבה עליהם ועל מה שהם אוהבים תעשה אימפקט הרבה יותר משמעותי מגיפט-קארד למשל. יותר מזה, לפעמים הוקרה היא פשוט להגשים חלום לעובד: לאפשר לו לעלות על במה שרצה להגיע אליה, להטיס אותו לכנס (כשזה אפשרי), להפגיש אותו עם מישהו שנותן לו המון השראה, או לתת לו שיחה של רבע שעה עם מנכ"ל החברה שיגיד לו אישית תודה.

 

החוכמה היא להבין מה באמת ישמח את חברי הקהילה שלנו ועוד יותר ירתום אותם לקהילה ולמשימה שלה. וכמו תמיד, גם כאן, הסוד הוא ליצור קשרים אישיים עם האנשים שלוקחים חלק בקהילה ובאמת להבין מה חשוב להם.

 

שלב שלישי: הוקרה פומבית

 

הרבה פעמים אנחנו שומרים לעצמנו ולקהילה את ההוקרה, ולא דואגים שעוד אנשים בארגון יהיו מודעים לה. אז העצה שלי אליכם היא לזכור תמיד להגדיל את האימפקט ולהגיע לעוד בעלי עניין שיוכלו לפרגן ולהרים: המנהל/ת הישיר/ה, מחלקת משאבי אנוש, צוות הסושיאל ועוד.

 

איך זה נראה בפועל?

אני מתרגשת כל פעם מחדש כשאני רוקמת מזימות על איך להגשים לאנשים חלומות מקצועיים, לפרגן להם ולעזור להם לפרוח. הנה כמה דוגמאות להוקרות מתוך ארגונים איתם אני עובדת >

 

* הטסנו מישהו מאינטל לכנס גדול וחשוב כדי שיהיה כתב השטח שלנו. זו חוויה שהוא דיבר עליה המון זמן אחרי.

* שלחנו מארזי סיום קורס מיוחדים לעובדים בסיסקו. בעצתה של מנהלת השיווק המדהימה הדפסנו את התמונות של כל חברי הקהילה על המארז וצירפנו ברכה אישית ומאוד מרגשת.

 

CISCO BOX

 

* במהלך השיחות על סרטון קמפיין פנימי באינטל גילינו שמישהו מהקהילה ממש אוהב קריאייטיב ותמיד רצה להתעסק בזה, אז פשוט נתנו לו חופש יצירתי מוחלט והוא יצר את הכל: חשב על קונספט, כתב טקסט, עבד מול הצלם וכו'. הוא עף על זה בטירוף וזאת הייתה הרפתקה קטנה וכיפית בשבילו.

* יש באינטל כמה חברי קהילה שהתחביב שלהם הוא צילום. אנחנו שולחים אותם לפעמים למשימות צילום שהם עפים עליהן! הפוסט הזה למשל נכתב על ידי חבר נבחרת שאחד הדברים שהכי עשו לו כיף זה לתכנן את הצילום.

 

לסיכום

 

חברי קהילה ומובילי קהילה משקיעים את הלב ואת הנשמה בשביל הארגון. הם חייבים להרגיש שרואים אותם, מודים להם ושההשקעה שלהם לא מובנת מאליה. הוקרה היא גם דרך להעלות את המוטיבציה של העובדים שמתנדבים ועושים מעל ומעבר. תכנית הוקרה למתנדבים עושה טוב גם לאנשים עצמם וגם לארגון כולו.

 

כשאני מובילה קהילות, אני משקיעה הרבה זמן בליצור קשרים מבוססי אמון עם חברי הקהילה ומנהלי הקהילה, כי רק ככה אני יכולה להבין אותם טוב יותר ולקלוע בבחירת ההוקרות שמשפיעות עליהם באמת. ביום-יום שלי אני עושה הכל כדי למצוא הזדמנויות מעניינות ולשים את חברי הקהילה שלי בפרונט, להגשים להם חלומות ולעזור להם לפרוח.

 

תעשו את זה גם, זה מרחיב את הלב.

 

 

הפוסט פשוט להגיד תודה: איך בונים תוכנית הוקרה למתנדבים בקהילה בשלושה צעדים קלים הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/01/14/recognition-program/feed/ 0
מי הם מחזיקי העניין בארגון, למה הם חשובים, ואיך זה משפיע על הקהילה?https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/stakeholders/ https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/stakeholders/#respond Sat, 15 Jan 2022 10:47:33 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=642דמיינו לכם מנהלת הדרכה שעובדת ימים כלילות על פיתוח תכנית הכשרה, ופתאום – בלי שבכלל מתייעצים איתה – שומעת שהיא צריכה לתכנן הדרכה לקהילת שיתוף ידע חדשה. איך היא תרגיש? מה היא תגיד על היוזמה הזאת בין דלתיים סגורות? והאם היא תהייה שותפה אמיתית לפרויקט?   או תחשבו על סמנכ"ל הכספים שעובדת בטירוף על תקציב […]

הפוסט מי הם מחזיקי העניין בארגון, למה הם חשובים, ואיך זה משפיע על הקהילה? הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
דמיינו לכם מנהלת הדרכה שעובדת ימים כלילות על פיתוח תכנית הכשרה, ופתאום – בלי שבכלל מתייעצים איתה – שומעת שהיא צריכה לתכנן הדרכה לקהילת שיתוף ידע חדשה. איך היא תרגיש? מה היא תגיד על היוזמה הזאת בין דלתיים סגורות? והאם היא תהייה שותפה אמיתית לפרויקט?

 

או תחשבו על סמנכ"ל הכספים שעובדת בטירוף על תקציב לשנה החדשה ופתאום שומעת מאחד המנהלים שלה שצריך תקציב לפרויקט קהילת חדשנות שמתחיל ממש בשבוע הבא. הממ.. מישהו אי פעם פגש סמנכ"ל כספים שאוהבת הפתעות? כמעט בכל ארגון, מצב כזה יוביל לעצירה חדה של הפרויקט וכמה שיחות לא נעימות בחדרי ההנהלה.

 

התרחישים האלו הם דוגמאות לנזק ברמה המקצועית וברמה האישית: אף אחד לא אוהב להרגיש שלא סופרים אותו בארגון, שדעתם לא נחשבת, או שהם לא מיודעים על משהו שמשפיע עליהם ישירות או בעקיפין. כל אחד מהאנשים האלו הם מחזיקי עניין, וכשהם נתקלים במהלך כזה של הקמת קהילה שהם בכלל לא ידעו עליו, הם הולכים להיות סקפטיים לגבי הקהילה וממש לא יקדמו אותה. עכשיו כשהנזק כבר נעשה, יהיה הרבה יותר קשה לרתום אותם בהמשך.

 

מחזיקי עניין הם אנשים שמשפיעים על קיום הקהילה (למשל מקבלי החלטות ומחזיקי תקציבים), או אנשים שמושפעים מהפעילות בקהילה, בתוך וגם מחוץ לארגון. כולם הם חלק מהאקוסיסטם בתוכו הקהילה "חיה". גם משפחות, בני זוג ועובדים שלא מעורבים ישירות בקהילה אבל מושפעים ממנה ושומעים מה עושים בה, כולם לגמרי חלק מהאקוסיסטם.

התפקיד שלנו כמובילי קהילות הוא להבין מי הם מחזיקי העניין, מה מניע אותם, ואיך אפשר לרתום אותם לטובת הקהילה בכל שלביה.

 

איך עושים את זה?

קרן גולדנברג הגתה תהליך שלם ואותו אנגיש לכם כאן.

 

יצירת Win-Win-Win

 

הקמה והובלה של קהילות הוא פרויקט שצריך ליצור בו הסכמה, הדדיות ומומנטום, ולרתום אליו את כל מחזיקי העניין – לפני שמתחילים לעבוד.

לכל מחזיק עניין יש אינטרס שונה, לכן חשוב למפות את כל מחזיקי העניין, להבין מה חשוב להם ומה מניע אותם, איך הקהילה מתחברת לעבודה השוטפת שלהם, ואיך אפשר למנף את היחסים איתם לטובת הקהילה. קהילות מוצלחות יוצרות win-win-win לחברי הקהילה, לארגון ולכל מחזיקי העניין בתוכו ומחוצה לו: כולם צריכים להרוויח מהקהילה הזו בדרך כלשהי.

 

מיפוי מחזיקי עניין וניהול מוצלח שלהם תורם ל:

 

מחזיקי עניין בארגון

 

 

(1) רוח גבית לקהילה – כשהרבה אנשים רתומים למהלך, לכולם יש אינטרס לתת לקהילה רוח גבית ולראות אותה משגשגת. זה אומר ליחצ"ן אותה בתוך ומחוץ לארגון, לחבר את הקהילה ליוזמות והזדמנויות רחבות בארגון, ובסופו של דבר להפוך אותה לפרויקט נחשק ויוקרתי שכולם מכירים.

 

(2) מנדט לפעול – הקמה והובלה של קהילה דורשת משאבים, בין אם זה תקציב, כסף, זמן, תשומת לב ארגונית, מקום בערוצי התקשורת הפנים ארגונית, ועוד. כשיש לנו יחסים מקצועיים ואישיים נעימים עם כל מי שיכול להשפיע על הפרויקט, יהיה לנו הרבה יותר קל להניע אנשים ולהשתמש בכל המשאבים שהוקצו עבור הקהילה בצורה חלקה בלי כל הזמן להסביר את עצמינו.

 

(3) יצירת BUY IN ומחויבות – כשמתייעצים ומיידעים מחזיקי עניין ביוזמה חדשה, והם זוכים קצת לעצב אותה, קצת לחשוב יחד, קצת לייעץ, קצת להשתתף, היוזמה הופכת לקצת שלהם, מה שמגדיל את המחויבות שלהם ואת התמיכה שלהם. כולנו רוצים לראות משהו שהוא קצת שלנו מצליח.

 

(4) פירוק התנגדויות – כשכולם מרגישים שותפים, מעורבים או לפחות מיודעים, היחס שלהם כלפי הקהילה יהיה חיובי (או לפחות ניטרלי), ויהיו להם פחות סיבות "להכשיל" את פעילות הקהילה.

 

איך עושים מיפוי מחזיקי עניין?

 

השלב הראשון הוא למפות את כל האנשים או הפונקציות הארגוניות שישפיעו או יושפעו מקיום הקהילה. למשל, גורמים שישפיעו: מנהלים ישירים, מנכ"ל, גיוס, צוות הסושיאל, מחזיקי תקציבים ועוד. אנשים שיושפעו מהקהילה: חברי הקהילה, העובדים בצוותים שלהם, בני המשפחה וכדומה.

 

השלב השני הוא להבין לאילו מחזיקי עניין יש את הכי הרבה השפעה ומה מידת האינטרס שלהם בקהילה.

 

כלומר, ניקח את הרשימה הארוכה שכתבנו בשלב הראשון וננסה להבין כמה כל אחד מהם משפיע על קיום הקהילה, וכמה אינטרס יש להם בפעילות שקורית בה.

 

אם יש להם השפעה גבוהה, הם מקבלי ההחלטות ומחזיקי התקציב שבלעדיהם אין לנו מנדט לפעול. ובאותה מידה, בעלי אינטרס גבוה בקהילה הם מחזיקי עניין שהפעילות שלהם תלויה במידה מסויימת בקיום הקהילה, כמו למשל אשת התקשורת הפנים ארגונית שמושפעת מהפעילות של קהילת הסטוריטלרים בארגון אבל אינה משפיעה עליה בשום צורה.

 

בדרך כלל נמספר את מידת החשיבות ונדאג לחזור בעתיד לאלו שהיו פחות קריטיים להתחלה.

 

אני אישית משתמשת במטריצת 2X2 פשוטה:

 

מיפוי מחזיקי עניין בארגון

 

והנה אותה המטריצה עם דוגמה ספציפית לקהילת AI פנים ארגונית שמטרתה שיתוף ידע:

 

דוגמא למיפוי מחזיקי עניין

 

1) ברבעון הימני העליון יש לנו את מחזיקי העניין שהכי חשוב לרתום אלינו, כי יש להם גם השפעה גבוהה וגם אינטרס גבוה בקהילה. כלומר, בלי OK מהמנכ"ל למשל, אין בכלל פרוייקט. בלי מנהלי חברי קהילה, אין פעילות בקהילה.

 

2) ברבעון הימני התחתון יש לנו מקבלי החלטות שמאד חשובים לנו, אבל הם פחות מעורבים בקהילה עצמה. למשל, צוות התקשורת הפנים ארגונית משפיע על הקהילה ועל המיצוב שלה, וצוות הPR לוקח את החומרים שלנו ועובד איתם – כך שהצוות מושפע ממה שנעשה בקהילה. ולכן חשוב לוודא ששני הצוותים עובדים יחד איתנו בהרמוניה.

 

3) ברבעון השמאלי העליון יש לנו את מחזיקי העניין שאמנם אין להם כוח קבלת החלטות, אבל יש להם אינטרס גבוה בקהילה – הם הולכים להיות מעורבים מאד בפעילות. צוות הסושיאל למשל משפיע על הפעילות בקהילה, בעוד שהטאלנטים עצמם – אלו שרוצים להשתתף בקהילה, מושפיעים מהפעילות בקהילה.

 

4) ברבעון השמאלי התחתון יש לנו גורמים אחרים שהם לא מאד מעורבים בקהילה, אבל כן כדאי מאד לרתום אותם לפעילות המשותפת כי הם חלק מהאקוסיסטם. למשל קהילות מקצועיות אחרות צריכות לדעת מה קורה בקהילת הAI ואיפה יש חפיפה \ מקום לשיתוף פעולה. הקהילות האלו לא משפיעות על הנעשה בקהילה, אבל יכולות להיות מושפעות ממנה.


 

מה עושים אחרי המיפוי?

 

חשוב שמובילי הקהילה מטעם הארגון ייצרו את הקשרים והמסרים הנכונים לכל מחזיק עניין. למשל – המסרים שיוצגו להנהלה הבכירה יהיו קשורים לאסטרטגיה הארגונית, בעוד שהמצגת המיועדת לצוות הגיוס תדבר על התרומה של הקהילה למאמצי הגיוס ואיך הם משתלבים אחד בשני ועוזרים לצוות לעשות את העבודה שלהם יותר בקלות.

 

צריך לדבר עם כל אחד ממחזיקי העניין בשפה שלהם, והתפקיד שלנו הוא להתאים את המסר ולוודא שהוא משרת גם את המטרות שלהם. מחזיקי עניין שמשפיעים על הקהילה לוקחים חלק בקבלת ההחלטות ולכן המסרים צריכים להיות בנויים סביב המטרות שלהם עבור הקהילה, בעוד שמחזיקי עניין שמושפעים מהקהילה חייבים להיות בעיקר מיודעים שהקהילה קיימת, והמסרים צריכים להיות בנויים סביב שיתוף פעולה (ולבדוק אם יש להם אינפוט רלוונטי).

 

אז בואו נחזור למנהלת ההדרכה שלנו שעובדת ימים כלילות על פיתוח תכנית הכשרה. והפעם, במקום להנחית עליה קהילת שיתוף ידע, היא מקבלת מייל מסודר והזמנה לשיחת היכרות מאחד ממובילי הקהילה. במייל יש מידע ראשוני לגבי הרעיון סביב הקהילה, ומטרת שיחת ההיכרות היא להבין ממנה מה היא חושבת שכדאי לעשות בשביל שהקהילה תפרח, ואם היא תרצה להשתתף בתכנון תכנית ההדרכה. בשיחת ההיכרות ואולי גם בשיחת המשך, נציע לה דרכים בהם אפשר לעזור לה עם תכנית ההדרכה שלה דרך קהילת שיתוף ידע ונקבע איזשהו פרוטוקול לשיתוף פעולה בינה לבין מנהלי הקהילה. לכל אורך הדרך המסרים שהיא תקבל יותאמו לעולם התוכן ולאינטרסים שלה, כשהמסר העיקרי הוא שהקהילה תעזור לעבודה השוטפת שלה.

 

ואם אנחנו מדברים על מיפוי רחב של מחזיקי עניין, בואו נסתכל גם על אנשים מחוץ לארגון. אני יכולה לבחור לשלוח פיצות למשפחות של חברי קהילה שנשארים לאירוע קהילה בשעות ערב מאוחרות מתוך ההבנה שכולם ייהנו מזה ותיווצר התלהבות שתהדהד גם בחיים האישיים של חברי הקהילה ותעזור לרתום אותם עוד.

 

 

אבל זה לא נגמר כאן

 

למרות שחשוב מאד להתחיל את הקהילה ברגל ימין ולרתום את כל מחזיקי העניין שלנו, לא פחות חשוב להשאיר אותם מיודעים לאורך כל הדרך. למשל, נחזור לסמנכ"ל הכספים שלנו, שהפעם השתתפה בישיבת הנהלה והקשיבה בקשב רב לכל היתרונות של קהילת חדשנות. היא אישרה את הסעיף הזה בתקציב והמשיכה ביום יום השוטף שלה, עד לרבעון הבא. אם היא מגיעה למצב בו יש לה סעיף "קהילת חדשנות" שזכור לה שהיא אישרה, אבל אין לה מושג מה קרה איתו, היא תתפתה לחשוב שהוא לא תרם כלום במהלך השנה ואולי זה פרוייקט לא כל כך נחוץ. לכן, חשוב להמשיך לדברר את הקהילה עם מחזיקי העניין ולהראות את ההישגים של הקהילה כל כמה זמן.

 

הרבה מחזיקי תקציבים לא מעורבים ביום יום של ניהול הקהילה, ולא בטוחים שהיא שווה את ההשקעה. כשהם שומעים על ההישגים וההתקדמות שהקהילה עושה בארגון (כי מדדנו מלאאאא KPIs כמובן!), הרבה יותר קל להצדיק את הקיום שלה.

 

 

לסיכום

 

אי אפשר להקים קהילה מוצלחת בלי למפות, להכיר ולהשפיע לטובה על מחזיקי העניין בסביבה הקרובה והרחוקה של הקהילה. כל אחד מהאנשים האלו שלא דיברנו איתם יכול לטרפד את המהלך, להאט אותו, או להגיב בצורה פושרת דווקא כשהקהילה צריכה מומנטום וגב. לכן זה קריטי למפות את כל מחזיקי העניין ולהבין מה חשוב להם, איך הדינמיקה בינם לבין הקהילה הולכת להראות, ומי הולך לנהל את מערכת היחסים הזאת.

 

מחזיקי עניין יכולים להכשיל קהילה או לעזור לה לפרוח.

 

גישה של win-win-win זאת הדרך הכי טובה לגשת למחזיקי העניין בארגון. כשהם מרגישים שרואים אותם וחושבים על הצרכים שלהם, כולם מרוויחים.

 

הפוסט מי הם מחזיקי העניין בארגון, למה הם חשובים, ואיך זה משפיע על הקהילה? הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/stakeholders/feed/ 0
מרעיון להשגת יעדים וצמיחה: 10 שלבים בהקמת קהילה פנים ארגונית מוצלחתhttps://www.glue-team.co.il/2022/01/15/10steps/ https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/10steps/#respond Sat, 15 Jan 2022 10:58:54 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=650עם השנים ליוויתי הרבה ארגונים בהקמת קהילות פנים ארגוניות. ראיתי בעצמי את השינויים שקהילה יכולה לעשות בתוך ארגון, למשל, לקדם ולעודד חדשנות ארגונית, גיוס ושימור עובדים, מיתוג מעסיק, פיתוח ידע, הטמעת שיטות עבודה וכלים טכנולוגיים, והרשימה ממשיכה. למדתי ולימדתי שהחיבורים שנוצרים בקהילות באמת יכולים להזיז הרים, כי קהילות פנים ארגוניות הן כלי אסטרטגי לכל דבר. […]

הפוסט מרעיון להשגת יעדים וצמיחה: 10 שלבים בהקמת קהילה פנים ארגונית מוצלחת הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
עם השנים ליוויתי הרבה ארגונים בהקמת קהילות פנים ארגוניות. ראיתי בעצמי את השינויים שקהילה יכולה לעשות בתוך ארגון, למשל, לקדם ולעודד חדשנות ארגונית, גיוס ושימור עובדים, מיתוג מעסיק, פיתוח ידע, הטמעת שיטות עבודה וכלים טכנולוגיים, והרשימה ממשיכה. למדתי ולימדתי שהחיבורים שנוצרים בקהילות באמת יכולים להזיז הרים, כי קהילות פנים ארגוניות הן כלי אסטרטגי לכל דבר.

 

ולמרות זאת, בגלל שמדובר בתחום חדש יחסית, לא תמיד ברור לאנשים מה כל זה אומר בתכלס. כלומר, איך בכלל בונים קהילה פנים ארגונית? ומה עושים כדי שהיא תצליח?

 

או בקצרה: הדר, מה את בדיוק עושה כל היום בקהילות שלך?

 

בשביל לענות על כמה מהשאלות שמגיעות אלי, החלטתי לתת לכם הצצה (דרמטית!) אל מאחורי הקלעים של סודות המקצוע, שלב אחר שלב. ניסיתי לפרט את התהליך כמה שיותר, אבל אתם כמובן תמיד מוזמנות ומוזמנים לפנות אלי עם שאלות ספציפיות.

 

בינתיים, הנה מה שקורה מהרגע שלקוח\ה פונה אלי עם רעיון ועד ליצירת קהילה פנים ארגונית מוצלחת.

 

10 שלבים בהקמת קהילה פנים ארגונית

 

 

שלב 1: הבנת הצורך

 

לקוחות קיימים או חדשים בדרך כלל פונים אליי בגלל איזשהו צורך פנים ארגוני. יכול להיות שמדובר ברעיון שעלה מהעובדים, צורך שההנהלה זיהתה, או איזשהו אתגר עסקי פנים ארגוני.

 

אם הצורך עלה מההנהלה, בשלב הזה נחשוב איך אנחנו גם מעודדים את העובדים להציע רעיונות, כמה אנחנו נגישים ופתוחים לשמוע אותם, והאם קהילה היא בכלל הפתרון הנכון עבור הארגון הספציפי הזה. כלומר, האם המנהלים מבינים שיש כוח ל"ביחד" שיכול לשנות את התמונה?

אם הרעיון הגיע מהעובדים, וההנהלה הגיעה אליי בשביל להתייעץ, גם כאן כדאי להבין איזה צורך עומד מאחורי הרעיון והאם קהילה באמת יכולה לענות לצורך הזה.

 

בשלב הזה אני מבינה ומזקקת את הצורך, וגם את הבשלות של הארגון להקים קהילה כפתרון. לצערי, למרות היתרונות הגדולים של קהילות, לא כל ארגון יכול להתאים לשגשוג של קהילה (עוד על סוגי קהילות ומתי הן רלוונטיות אפשר לקרוא כאן).

 

טיפ ממני: אני תמיד מגיעה סקרנית, שואלת המון שאלות ומציבה בפני הארגון שאלות קשות, כמו "מה יקרה אם העובדים יחליטו להקים יוזמה מתוך הקהילה או ידברו על זה שהם לא מרוצים בחברה?". השאלות האלה נועדו לוודא שלפני שיוצאים לדרך ומשקיעים משאבים – הארגון יודע מה היא "קהילה" ומוכן להשקיע בה לאורך זמן.

 

שלב 2: הגדרת מטרות

 

אם הבנו שקהילה זאת אפשרות טובה, וההנהלה בעד, הגיע הזמן להבין מה המטרות הארגוניות מאחורי המהלך, ומה היינו רוצות לראות שקורה לאורך זמן. חשוב להגדיר מטרות ספציפיות כמה שיותר (למשל בשיטת SMART) שיחד יענו על הצורך או יפתרו את האתגר שזיהינו.

 

בשלב הזה נענה על שאלה אחת עיקרית: איך הקהילה תשפיע על הארגון? (עוד על מטרות ארגוניות אפשר לקרוא כאן).

 

טיפ ממני: להיצמד למקסימום 3 מטרות כדי להיות פרקטיים ומפוקסים במענה על הצורך שזיהינו.

 

שלב 3: בדיקה בשטח מול העובדים הרלוונטיים

 

בדיוק כמו בפיתוח מוצר, כדי לוודא שהרעיון שעלה באמת יתחבר לאנשים אליהם אנחנו מכוונות – אנחנו חייבות לבדוק את זה בשטח. הדרך לעשות את זה היא בשילוב של שיחות אישיות, סקרים פנימיים, או אפילו גוגל פורם סטנדרטי שיישלח בדיוור הפנימי. השלב הזה הוא סוג של בדיקת כדאיות בה ננסה להבין אם הרעיון שעלה באמת מעניין את העובדים שלנו (או כמות נכבדת מספיק של אנשים), ואם לא – ננצל את ההזדמנות כדי לבדוק מה כן.

כאן יש מדריך (מקוצר) בן 6 עמודים שכתבתי על איך לתכנן ולהנחות ראיונות לקראת הקמה של קהילה חדשה.

 

טיפ ממני: אנחנו עדיין בשלב המחקר, כך שהכל פתוח והגדרת הצורך לא סופית. לכן חשוב לשים לב לפרטים הקטנים, למילים ולרגשות שעולים אצל העובדים, ולהישאר סקרנים וקשובים. למשל, לשאול שאלות פתוחות (עדיף פנים אל פנים או במצלמה פתוחה), לשים לב למילים ולאיך שהם מתארים את זה כדי להשתמש בהן בהמשך ועוד.

 

חשוב לזכור שיש מקרים בהם נחליט לקפוץ למים ופשוט לנסות את הרעיון. זה גם בסדר וקורה לא מעט פעמים.

 

שלב 4: פיצוח מהות הקהילה

 

אחרי שדיברנו עם העובדים והבנו מה חשוב יותר (או פחות), הגיע הזמן לשייף את כל המסקנות שלנו. זה החלק הקריטי שיבהיר את מטרת הקהילה הסופית, ואת איך שהעובדים יכירו אותה.

 

יש קהילות בהן בדרך כלל הצורך הארגוני והרצון של העובדים מתחבר בטבעיות (למשל קהילות מקצועיות), אבל יש מצבים בהם ממש צריך לפצח ולמצוא את החיבור ההוליסטי ביניהם. למשל – קהילת שגרירים. זה לא מובן מאליו שעובדים ירצו לדברר החוצה את הארגון, בייחוד בעולמות טכנולוגיים בהם עומס העבודה גבוה מאוד והעובדים לא תמיד מתחברים למה שהם תופסים כקונספטים שיווקיים. אז מה יגרום להם לעשות זאת בכל זאת? (רמז: זה לא תמיד מיתוג אישי).

 

זה השלב האהוב עליי, כי הפיצוח הזה דורש את כל הכלים שעומדים לרשותי: רגישות ל-State of mind שקלטתי מהעובדים שדיברתי איתם, התובנות שאספתי בדרך מהתרבות הארגונית ומהגישה הניהולית, הניסיון והידע המקצועיים שלי של מה יעבוד ומה לא, והרבה יצירתיות. לבסוף, רק כשמבינים את החיבור, מבינים מה המסר שנרצה לספר לחברי הקהילה הפוטנציאליים וגם אילו תכנים ניצור כדי לתמוך בפעילות.

 

טיפ ממני: חשוב להבין What’s in it for me בשביל העובדים, ואיך זה משתלב בטבעיות עם התמונה הרחבה יותר של צרכי הארגון. אי אפשר לזייף בשלב הזה, מה שחורק ולא מתחבר בצורה אותנטית כאן – פשוט לא יתרומם בהמשך.

 

שלב 5: יעדים ובניית תכנית עבודה

 

אחרי שפיצחנו את סוג הקהילה, המטרות שלה והמסרים לחברי הקהילה (ולארגון), הגיע הזמן לתחום את כל זה בתוכנית עבודה מסודרת. תכנית העבודה מכילה יעדים, לוחות זמנים, תחומי אחריות, צורת תקשורת ועדכונים ועוד. בדיוק כמו כל מהלך אסטרטגי, הקמת קהילה היא תהליך שצריך לדבר את השפה הארגונית ולהשתלב כחלק מהיוזמות והעדיפויות הארגוניות של ההנהלה.

 

זה השלב האחרון של יצירת אסטרטגיה, אחריו נשיק את הקהילה ונצא לדרך.

 

טיפ ממני: הקמת קהילה היא פרויקט לכל דבר, לכן נגדיר יעדים ו-KPIs שנמדוד במהלך העבודה. בשלב זה קריטי להבין מי הם ה-champions מההנהלה מולם אני עובדת שיוכלו לחבר את הפעילות בקהילה לביזנס, ויתקשרו את התוצאות להנהלה באופן שוטף.

 

10 שלבים בהקמת קהילה פנים ארגונית

 

 

שלב 6: יציאה לדרך!

 

תוכנית העבודה אושרה, יש מסרים, מובילי קהילה, וגם גב מההנהלה. הגיע הזמן לעשות השקה לקהילה, לגייס חברי קהילה, ולהתחיל לעבוד על המטרות והיעדים שהצבנו.

 

טיפ ממני: חשוב ליצור מומנטום והתלהבות, גם בצורת התקשורת (מילים ומסרים) וגם במיצוב חשיבות הקהילה (שימוש בערוצי תקשורת פנים ארגוניים בולטים, פרגון מבעלי העניין הרלוונטיים בארגון וכו').

 

שלב 7: מדידה ותיקונים

 

קהילה היא אורגניזם עם חיים משל עצמו, כך שיכול להיות שנגלה אחרי שבועיים או שלושה שצריך לשנות או לחדד משהו במבנה הקהילה, במסרים או בצורת העבודה. חשוב לעשות תיקונים בתחילת הדרך כדי להדק ולשפר את צורת הפעולה. כמובן, קל יותר לעשות את זה כשאנחנו מודדים את ה-KPIs שהגדרנו קודם לכן ומבינים מה עובד ומה לא.

 

טיפ ממני: השלב הראשוני של כל קהילה הוא סוג של פיילוט, לכן חשוב לשמור על ראש פתוח לשינויים ושיפורים.

 

שלב 8: שימור

 

אחרי שהבנו מה עובד טוב (והפסקנו את מה שלא עבד כל כך), יגיע שלב טבעי בו הקהילה תתייצב ותהפוך ל-business as usual. זה שלב בו חשוב לשמר את חברי הקהילה וצורת הפעילות ולהמשיך ליצור עוד ועוד מומנטום בדמות הישגים, גאוות יחידה, פעילויות חוצות ארגון, תוכניות הוקרה, הצבת יעדים חדשים וכו'.

 

טיפ ממני: חברי הקהילה נותנים מזמנם בנוסף ליום העבודה העמוס לעייפה שלהם. לכן בשביל לשמר קהילה מוצלחת ותוססת ולהצמיח אותה, חשוב שיהיה לאנשים כיף, עניין וחיבור אישי, ושהם ירגישו שההשתתפות בקהילה נותנת להם ערך מוסף רגשי. לכן החלק הכי חשוב הוא להמשיך ולעבוד על החיבורים הרגשיים והאישיים של חברי הקהילה אחד עם השנייה, ועם אחרים בארגון.

 

שלב 9: מדידה ותיקונים

 

עכשיו כשהקהילה במצב היציב שלה, כדאי לעשות בדיקה נוספת ולראות אם יש עוד משהו לשפר כדי להפוך את הקהילה לבת-קיימא לתקופה ארוכה.

 

טיפ ממני: מעבר למדידת ה-KPIs, פידבק ישיר מחברי הקהילה הוא הדרך הכי טובה להשתפר עוד ועוד.

 

שלב 10: צמיחה!

 

יש קהילה מוצלחת, תוססת ומעניינת שעושה חיל ומגשימה את המטרות עבורן היא נוצרה. יש כבר הצלחות קטנות או גדולות, הקהילה הופכת לשם דבר, ונראה שלאט לאט המוניטין של הקהילה גדל והיא מתחילה לעניין עוד ועוד אנשים. היא נעשית desired. זה בדיוק השלב בו אחרים בארגון מתחילים להתעניין ולבקש להצטרף, ולכן חשוב להמשיך את המומנטום ולהחליט על הצורה הטובה ביותר לקהילה לצמוח ולמשוך אליה עוד עובדים ועובדות.

 

טיפ ממני: חברי קהילה חדשים עלולים לשנות את הדינמיקה שנוצרה בקהילה. בשביל שחברי הקהילה "המקוריים" לא ירגישו ש"לוקחים להם" משהו שהם בנו בעבודה קשה, כדאי להגדיר את גדילת הקהילה כאחד מהיעדים בתוכנית העבודה, כך שצמיחה תיתפס כמשהו חיובי וחברי הקהילה ישמחו לצרף אחרים מתוך תחושת נדיבות וקולגיאליות.


 

לסיכום: אין קסמים, יש אסטרטגיה

 

בניית קהילה היא פרויקט מורכב – אבל מתגמל, אישית ועסקית. אין בתהליך קסמים או אקראיות, אלא תוכנית עבודה מסודרת, זיהוי צורך ארגוני, פיצוח אסטרטגיה ושיפור מתמיד.

 

מהניסיון המגוון שלי בהקמה והובלה של קהילות, יש שני אלמנטים שכל מובילת קהילות טובה צריכה: הבנה עסקית ורגישות. הראשון ברור מאליו. השני הוא האלמנט הבלתי מוחשי שלא שמים לב אליו כשהוא שם, אבל זה ברור כשהוא חסר. אני מתמחה בפיצוח נקודות ההשקה בין צרכי הארגון והמטרה העסקית מאחורי קהילה, לבין צרכי האדם שעומד מולי. קהילה שנוצרת בלי לחבר את כל הצרכים, ובלי לתקשר את מה שבאמת מעניין ואכפת לעובדים, היא קהילה ש(כנראה) לא תפרח ותצמח.

 

מי שכבר עבד איתי יודע שזה מה שאני כל כך אוהבת במקצוע הזה – לחבר בין אנשים לארגונים, בין אנשים לעצמם, בין מטרות גדולות ושאפתניות לבין רצונות אינדיבידואליים ומרגשים. וזה עובד.

 

 

 

הפוסט מרעיון להשגת יעדים וצמיחה: 10 שלבים בהקמת קהילה פנים ארגונית מוצלחת הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/10steps/feed/ 0
מה קורה כשעובדים נפגשים: קהילות ככלי ארגוני שמשנה את התמונהhttps://www.glue-team.co.il/2022/01/15/when-employees-meet/ https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/when-employees-meet/#respond Sat, 15 Jan 2022 11:41:26 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=662  עובדה מדהימה התגלתה במחקר שפורסם במאי האחרון: עובדים וצוותים שמרגישים חיבור ואנגייג'מנט לחברה הופכים אותה ליותר רווחית ומצליחה. טוב, את זה כבר ידענו. החלק המפתיע הוא שזה נכון עוד יותר – ובעיקר – בזמן משבר כלכלי.   המחקר, שיצא בשיתוף עם מכון גאלופ העולמי, בדק רווחיות, פרודוקטיביות, תחלופת עובדים ומה לקוחות חושבים על אלפי […]

הפוסט מה קורה כשעובדים נפגשים: קהילות ככלי ארגוני שמשנה את התמונה הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
מה קורה כשעובדים נפגשים: קהילות ככלי ארגוני שמשנה את התמונה

 

עובדה מדהימה התגלתה במחקר שפורסם במאי האחרון: עובדים וצוותים שמרגישים חיבור ואנגייג'מנט לחברה הופכים אותה ליותר רווחית ומצליחה. טוב, את זה כבר ידענו. החלק המפתיע הוא שזה נכון עוד יותר – ובעיקר – בזמן משבר כלכלי.

 

המחקר, שיצא בשיתוף עם מכון גאלופ העולמי, בדק רווחיות, פרודוקטיביות, תחלופת עובדים ומה לקוחות חושבים על אלפי חברות במהלך השנים 1994 עד 2015. החוקרים השוו את הצלחת החברות בשנים "רגילות" ובשנות משבר כלכלי. מסתבר שבשנות משבר, לחברות שהצליחו יותר בכל הפרמטרים היה משהו אחד ספציפי במשותף: העובדים והצוותים שלהם היו מחוברים לארגון. המסקנה של החוקרים ברורה: עובדים מחוברים עוזרים לחברות להתמודד עם משברים כלכליים הרבה יותר טוב.

 

המחקר הזה מאשש את מה שתמיד ידעתי: כשאנשים מרגישים חיבור רגשי לארגון, ארגונים הופכים למצליחים ומוצלחים יותר. ככה שקהילות הן כלי ארגוני אסטרטגי לכל דבר.

 

אילו יעדים ארגוניים אפשר להשיג באמצעות קהילה פנים-ארגונית? הנה כמה מהם:

 

1. חדשנות ארגונית

 

במקום לדבר על חדשנות ארגונית במושגים עמומים, חברות רבות נותנות לעובדים שלהם כלים של ממש לזהות הזדמנויות לחדשנות, ותומכות בהם לכל אורך התהליך בעזרת קהילות שיתוף ידע וגילדות מקצועיות.

 

התהליך בדרך כלל מתחיל בהכשרה לזיהוי חדשנות, יחד עם דרכי פעולה פרקטיות על איך להפוך אותה רלוונטית לארגון. בכל תהליך כזה יש מקום לביטוי הרעיונות של העובדים – והם לוקחים את הגישה הזאת אחר כך ליומיום.

 

אחת הדוגמאות הכי מפורסמות לגישה הזאת היא חברת Whirlpool, שהכשירה 15 אלף מעובדיה לזהות הזדמנויות ולקדם חדשנות בארגון. הגישה הזאת, שהובילה VP החדשנות ננסי טנאנט (שגם כתבה על זה ספר) היא אחת מאבני הדרך של הצלחת החברה, שדיווחה בעבר שחמישית מרווחיה (המסתכמים בכ-20 מיליארד דולר בשנה) מגיעים מפרויקטים של חדשנות ארגונית.

 

כמו שראינו במאמר הקודם, קהילות משימה יוצרות חיבורים בין אנשים שלא עובדים יחד בדרך כלל. חיבורים רוחביים כאלו יוצרים רעיונות חדשים ומעניינים שמקדמים חדשנות ארגונית, ועוד כזאת שמתחשבת בנקודות מבט שונות ומשונות עם תובנות מהשטח.

 

 

2. שימור עובדים

 

כשאנשים מרגישים שיש להם מרחב להיות בו מי שהם באמת, ומרגישים שמקבלים אותם ותומכים בהתפתחות שלהם, נוצר חיבור רגשי לארגון. זה יכול להגיע בצורות שונות, החל מקהילות פנאי ותחביבים ועד לקהילות גיוון והכלה (ERG).

 

זה נכון גם ברמה המקצועית בקהילות שעוזרות לעובדים להמשיך ולהתפתח מקצועית ולהתעסק בפרויקטים מעניינים. עובדת שמוצאת כל הזמן אתגרים מעניינים בעבודה, שיש לה הזדמנות לצמוח וללמוד, לא תמהר לקום ולעזוב משעמום או כי התפקיד קטן עליה.

 

ואם אין לה אתגר בצוות שלה – אז אולי היא תמצא את עצמה בצוות אחר? גם כאן קהילות מקצועיות שמכילות עובדים ממחלקות וסייטים שונים יכולות לעזור. במקום שאנשים מוכשרים ישתעממו ויתחילו לחפש אתגרים מחוץ לארגון, היכרות עם תפקידים חדשים ומחלקות חדשות יכולה לקדם ניוד פנים-ארגוני.

 

 

3. גיוס

 

זכיתי ללוות קהילות סטוריטלרים מדהימות (היי אינטל!) של עובדי חברה שהופכים לשגרירים של ממש ומספרים החוצה את הסיפור הייחודי של החברה והצוות שלהם.

 

תופעות הלוואי לא מאחרות לבוא: גיוס אנשים טובים שנמשכים לסיפור הספציפי שקהילות הסטוריטלרים מפתחות. יש משהו מאוד אותנטי ואישי בתהליך הזה שקשה ליצור בכלים שיווקיים קלאסיים, וזה גם משפיע לחלוטין על חוויית המועמד\ת.

 

וגם פה קורה משהו מעניין: כשמתחילים לספר סיפור לעולם החיצוני, בדרך משתנה גם משהו בעולם הפנימי, בתוך הארגון. העובדים עצמם מגלים דברים חדשים על החברה, מראיינים אנשים שלא הכירו עד כה, מכירים מנהלים וקולגות מעניינים, מקבלים חשיפה למאחורי הקלעים של הארגון ופתאום, בלי כוונה בכלל, כל זה מוסיף עניין והתלהבות ליומיום שלהם.

 

"קיבלתי משקפיים ורודים למבט על העבודה בחברה.
אני מוצא את עצמי מחפש את הדברים הטובים שיש כאן"
חבר קהילת סטוריטלרים מספר על השינוי

 

קהילת השגרירים באינטל

 

4. מיתוג מעסיק

 

ואם כבר גיוס ושימור עובדים, בואו נעמיק ונדבר על מיתוג מעסיק.
יש שנוטים לחשוב שמיתוג מעסיק עוסק רק במאמצי הגיוס, כשבפועל הוא פועל לשני הכיוונים – שימור עובדים קיימים והפיכתם לשגרירים מצד אחד, וגיוס טאלנטים מצד שני. פנימה והחוצה כל הזמן.
לא פלא שמועמדים בודקים מה עובדים אומרים על החברה דרך גלאסדור.

 

בואו נסתכל רגע על קהילות הסטוריטלרים שהזכרתי בסעיף הקודם:

במסגרת פעילות הקהילה העובדים יוצרים תכנים ברשתות החברתיות, והתכנים האלה משמשים אחר כך גם את ערוצי הגיוס הרשמיים והופכים את כל השיווק ויחסי הציבור של החברה ליותר מגוונים ומעניינים. הסיפורים האישיים שלהם זוכים לחשיפה במגוון פלטפורמות. למשל, הכתבה של אפרת, מנהלת צוות Data & Analytics באינטל, עלתה בגיקטיים עם הכותרת "קיבלתי קידום בזמן חופשת לידה". סיפורים אישיים כאלו בדיוק הם כלי נהדר למשוך כישרונות חדשים, למתג את הארגון כמקום שממש מעולה לעבוד בו, ולתת לאפרת את המקום להשמיע את קולה כעובדת החברה ולהכיר נשים נוספות בארגון.

 

עוד דרך מעולה למשוך טאלנטים ולשמר את מי שכבר נמצא בארגון היא קהילות ידע. חברות יכולות להשתמש בקהילות מקצועיות כדי להראות לעובדים ועובדות שהחברה משקיעה מאמצים בהתפתחות ובמקצועיות שלהם. זה קריטי במיוחד בתעשיות שמתקדמות מהר, בהן חייבים להישאר מעודכנים כל הזמן, כמו בהייטק. לדוגמא, חברות כמו וויקס לא רק מתחזקות קהילות ידע מעולות – אלא גם הופכות אותן לחלק ממיתוג המעסיק שלהן ומראות כמה שווה לעבוד דווקא אצלן כדי להישאר מעודכנים וכל הזמן להתפתח.

 

5. חיבור ושייכות

 

עובדים מחוברים מתארים את הארגון שלהם במילים הבאות: חברי, פתוח, משפחתי, עבודת צוות, שיתוף פעולה, אכפתיות, יושר, יעילות, תמיכה. ובתרגום חופשי – הם מרגישים חלק מכפר גלובלי גדול שהוא בעצם… קהילה! (תודו שלא ראיתם את זה בא).

 

קהילות עוזרות לחבר עובדים שבדרך כלל לא נפגשים, למשל אנשים שעובדים בסייטים שונים או אפילו מדינות שונות. זה סוג של נטוורקינג פנים-ארגוני שמחזק את תחושת החברות במקום העבודה. תמיד כיף לפגוש אנשים מעניינים וחדשים, בין אם זה קולגה לשעת צרה או קולגה שהופכת לחברה טובה שאפשר לשבת איתה על כוס קפה בזום ולהתייעץ.

 

"אין ספק שהתוכנית מחזקת את תחושת השייכות שלי לארגון ומייצרת זיקה ותחושת שליחות. המעורבות שלי חושפת אותי גם לכל הדברים שהארגון עושה עבורי ובכלל. פעם המידע בקושי היה מגיע אלי ואפילו קצת זלזלתי בו", מתוך משוב סוף שנה של עובדת החברה בקהילת ידע

 

6. מיזוג של תרבויות ארגוניות שונות

 

בכל רה-אורגניזציה או שינוי ארגוני יש שתי תרבויות ארגוניות (ולפעמים יותר!) שצריכות להתחבר יחד למשהו חדש. למשל, כשיש שינוי בצורת העבודה וצוותים מסייטים שונים מתערבבים, או כשחברה הופכת לחלק מארגון אחר אחרי רכישה, או במקרה של מיזוג בין שתי חברות גדולות כשלכל אחת תרבות ארגונית ייחודית משלה.
כל תזוזה כזאת דורשת חשיבה על החיבור האנושי ועל איך אפשר לשלב בין התרבויות הארגוניות כדי ליצור משהו חדש וטוב יותר, שגדול מסך חלקיו.

 

כשמבינים מה הפער בין התרבויות השונות, אפשר להקים קהילה שמגשרת על הפערים ויוצרת חיבורים מקצועיים ואנושיים טובים. רצוי שזו תהייה קהילת משימה כדי שהמשימה המשותפת תהייה ברורה, אבל גם קהילות מקצועיות יעשו עבודה מעולה.

 

יוצאים מהבועה: היום שאחרי האקזיט
מתוך כתבת כלכליסט: "יוצאים מהבועה: היום שאחרי האקזיט"

 

7. הטמעת כלים טכנולוגיים, שיטות עבודה ואסטרטגיה ארגונית

 

אחת הבעיות המוכרות של הטמעת טכנולוגיה היא change management, כלומר לעזור לאנשים לא רק להבין את הכלי החדש בחברה אלא ממש לעודד אותם להשתמש בו ולעזור להם לשנות את צורת העבודה שלהם.

 

הרבה פעמים הצוות הטכני שמטמיע את הכלי לא מבין לעומק איך עובדים משתמשים בו ביומיום, ומצד שני עובדים מרגישים שזאת טרחה כל הזמן לפנות לצוות הטכני עם שאלות. קהילות שגרירים פנים-ארגוניים יכולות להיות פתרון מצוין להטמעת טכנולוגיות חדשות. אני אישית מלווה חברה כזו שבה החברים בקהילה עוזרים להטמיע כלים חדשים בתוך המחלקות שלהם והצוותים השונים. אבל התפקיד שלהם לא נגמר כאן – גם אחרי ההטמעה הם משמשים מעין 'תומכי עזרה ראשונה' כשמישהו נתקל בבעיה. הם מקבלים חשיפה לפלטפורמות לפני כולם, מקבלים הכשרה, ליווי צמוד מאיש מקצוע מאותה הפלטפורמה וכמובן – את הקהילה.

 

ובדיוק כמו עם כלים טכנולוגיים, ככה אפשר להשתמש בקהילות שגרירים להטמעת שיטות עבודה חדשות, אסטרטגיה ארגונית (למשל, הטמעת ערכי חברה), וכל דבר שדורש שינוי התנהגותי של עובדים. כשזה בא מתוך הצוותים עצמם – כל שינוי הרבה יותר קל לעיכול ומרגיש טבעי יותר. וגם חוסך לא מעט כסף :)

 

8. שימור ופיתוח ידע

 

קהילות ידע חסכו לבנק העולמי קרוב ל400 מיליון דולר בחמש שנים.
עקב ארגון מחדש, 10,000 עובדי הבנק (חצי מהם במטה בארה"ב וחצי ב-120 סניפים ברחבי העולם), נאלצו פתאום ללמוד לעבוד בדרכים חדשות לחלוטין ועם אנשים חדשים שהם לא הכירו – ובתוך זמן קצר.

 

הבנק החליט ללכת על מודל של קהילות ידע. בפרויקט הוכשרו מעל 100 בעלי תפקידים שונים ברחבי החברה להוביל communities of practice כדי לעזור לצוותים בארגון לשתף ידע ולעודד התחדשות ארגונית, שלא לומר – לוודא שאף אחד לא מאבד מוטיבציה תוך כדי התהליך הבאמת מורכב ומאיים של ארגון מחדש. הידע שעובדים צברו במשך שנים לא הלך לאיבוד – להפך, הם שיתפו אותו עם אחרים ועזרו ליצור דרכים חדשות לעבוד טוב יותר ביחד.

 

קהילת ידע לוקחת את אחד המשאבים החשובים של הארגון – הידע והניסיון שהצטברו בו – ודואגת להנגיש אותו ליותר עובדים ביותר דרכים. כך הם גם יכולים להשתמש בידע שנצבר בארגון במקום להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש, גם לשכלל אותו וגם לשמר אותו, כך שהוא לא נמצא אצל אדם יחיד.


 

לסיכום

 

כשאנשים מרגישים חיבור רגשי למקום העבודה שלהם, הם נותנים את האקסטרה-מייל שעוזר לחברה להפוך מטובה למצוינת. קהילות יוצרות את החיבור הזה דרך קשר אישי, התפתחות אישית ומקצועית, יצירת קשרים בתוך הארגון והעברת ידע. קהילות יעזרו לכם לשמר עובדים קיימים ולמשוך טאלנטים, למתג את הארגון כארגון מעולה שכדאי לעבוד בו, לשמר ידע ולעודד חדשנות ארגונית, לגרום לעובדים שלכם להרגיש שייכים ומחוברים, לשלב בין תרבויות ארגוניות, להטמיע שיטות עבודה וטכנולוגיות, ועוד לא התחלנו לדבר על תוצרי לוואי מפתיעים ומשמחים שקורים כשעובדים פוגשים זה את זו.

 

בסופו של דבר, קהילות הן מהלך אסטרטגי רחב שעוזר לארגונים להשיג את המטרות שלהם, והן מתאימות לארגונים שרואים את העובדים כמשאב הכי חשוב שלהם ומוכנים להשקיע בהם לטווח הרחוק.

 

אז איזו קהילה ארגונית מתאימה לארגון שלך? ממש כאן אפשר לבדוק אילו סוגי קהילות יש ואיך בוחרים ממה להתחיל. ואפשר גם פשוט לדבר איתי :)

 

 

הפוסט מה קורה כשעובדים נפגשים: קהילות ככלי ארגוני שמשנה את התמונה הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/when-employees-meet/feed/ 0
4 סוגי קהילות פנים ארגוניות (ואיך לדעת מי מהן נכונה לארגון שלך)https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/inter-organizational-communities-types/ https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/inter-organizational-communities-types/#respond Sat, 15 Jan 2022 12:05:25 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=674בשיחה שניהלתי עם חבר שעובד בגוגל הוא אמר לי שאם הוא ייקלע למצב חירום כלשהו בחו"ל, הטלפון הראשון שלו יהיה לגוגל ולא לשגרירות. זה היה אחד הדברים המרגשים ששמעתי אי פעם על ארגון שהוא קהילה. הוא המשיך והסביר שמבחינתו יש לו אזרחות כפולה – גם ישראלית וגם גוגלית. הוא יודע שיש לו גב, שהחברה תדאג […]

הפוסט 4 סוגי קהילות פנים ארגוניות (ואיך לדעת מי מהן נכונה לארגון שלך) הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
בשיחה שניהלתי עם חבר שעובד בגוגל הוא אמר לי שאם הוא ייקלע למצב חירום כלשהו בחו"ל, הטלפון הראשון שלו יהיה לגוגל ולא לשגרירות. זה היה אחד הדברים המרגשים ששמעתי אי פעם על ארגון שהוא קהילה. הוא המשיך והסביר שמבחינתו יש לו אזרחות כפולה – גם ישראלית וגם גוגלית. הוא יודע שיש לו גב, שהחברה תדאג לו גם מחוץ לעבודה.

כזה חיבור רגשי, ערכי ומעשי אי אפשר ליצור רק על בסיס עבודה משותפת, יש כאן חיבור שהוא הרבה מעבר.

 

אבל לא רק גוגל, הענקית ובעלת המשאבים, יכולה להגיע לשייכות מרגשת כזאת. יש כלי אחד שיכול ליצור ממש את זה, ויש לכם כבר את כל מה שצריך כדי שהוא יצליח: עובדים.

קוראים לו – קהילות עובדים.

 

 

למה קהילות עובדים חשובות לארגונים?

 

"אם אתה רוצה ללכת מהר, לך לבד. אם אתה רוצה ללכת רחוק, לך יחד".

הפתגם המקסים הזה מסכם את מה שהוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי: אנחנו צריכים אחד את השנייה כדי להצליח.

 

קהילות הן כלי חזק במיוחד ליצור את החיבור הזה ולעזור לאנשים להרגיש חלק מקבוצה, שבט, משהו גדול מהם. החיבור הזה הוא הבסיס לעבודה בצוות, והוא גם זריקת המוטיבציה שאנשים צריכים כדי לשתף פעולה ולהגיע להישגים מדהימים. לכן, כשארגונים משקיעים זמן ומאמץ בקהילות פנים ארגוניות, התוצאה מורגשת גם ברמה האישית עבור כל עובד.ת, וגם בשורה התחתונה עבור הארגון. הן ממש צורך עסקי שמשפיע ישירות על רווחי החברה.

 

 

למה קהילות עובדים חשובות לארגונים?

עם קהילות אפשר להגדיל את רמת המחוברות, לשמר עובדים, לגייס טאלנטים, לתת בוסט לחדשנות, לשדרג תהליכי עבודה, לתת כלים למנהלים ולבנות חברה שעובדים גאים להגיד שהם עובדים בה. היום, יותר מתמיד, ברור לכולנו שהחיבור הוא הרבה מעבר למפגש במסדרון אלא ממש חוסן שיאפשר לכל עסק לצלוח תקופות קשות (קורונה מישהו?).

 

הנה כל מה שצריך לדעת על סוגי הקהילות השונות ומי מהן מתאימה באיזו סיטואציה.

הסוג האהוב עליי הוא מס' 3 :)

 

 

1 | קהילות פנאי ותחביבים

 

מטרת הקהילה

לחבר אנשים ברמה האישית ולתת להם ערך מעבר לדיי ג'וב.

כיום, הארגון בו אנחנו עובדים הוא הבית השני שלנו. עובדים מרגישים חיבור לארגון כשהם יכולים להביא את כל ה"אני" השלם והאותנטי שלהם גם לעבודה, ולא להשאיר את החלק האישי שלהם מחוץ לדלת עד שמגיע הזמן לנסוע הביתה. קהילות מבוססות פנאי ותחביבים הן הזדמנות נפלאה ליצור כיף ולתת לכל זה מקום להיות!

 

הערך לארגון

חיבורים אישיים הם דרך נפלאה לשמר עובדים, וחוץ מזה – כשכיף לעובדים הם גם יותר פרודוקטיביים.

 

מה קורה בקהילה

חברי הקהילה נפגשים מעבר לשעות העבודה ומבלים יחד בתחביב המשותף שלהם, או פשוט מדברים על התחביב שלהם באופן שוטף.

 

למי זה מתאים

בעיקר לארגונים שיש בהם דגש על תרבות ארגונית חברית, בגובה העיניים.

 

מתי זה פחות מתאים

ארגונים עם הפרדה יותר ברורה בין אישי למקצועי יתקשו ביצירת קהילות פנאי ותחביבים ברמה ארגונית (ובמקרה כזה עדיף ליצור תנאים שיעזרו להתארגנות ספונטנית של עובדים, למשל, איקס שעות בחודש על חשבון העבודה לפעילות הקשורה בפנאי ותחביבים)

 

דוגמאות

קהילות רכיבה, בישול, בעלי כלבים, טיולים, צוללים

 

כלים להצלחה

הכי חשוב לוודא שזה רלוונטי לתרבות הארגונית, וכמובן כמו בכל יוזמה ארגונית, חשוב לרתום את צוותי ההנהלה, למצוא מוביל לקהילה, תקציב וכו', אבל יותר מהכל – ליצור מומנטום והתרגשות סביב הנושא לעובדים עצמם.

 

 

2 | קהילות ידע המבוססות על מקצוע / תפקיד

 

מטרת הקהילה

לשתף ולהנגיש ידע מקצועי בתוך נישה מסוימת, ולעזור לאחרים לצלוח אתגרים ולמצוא פתרונות לבעיות מקצועיות בעבודה השוטפת.

 

למשל, במקום שאייל מצוות פיתוח א' יתמודד עם אתגר מקצועי מורכב כלשהו לבדו, הוא יכול לפנות לשני מצוות פיתוח ב' שנמצאת בתפקיד מקביל ואולי כבר פתרה אתגר דומה ברבעון הקודם. שלא לדבר על אלכס שרק סיים ללמוד ועכשיו צריך להתמקצע בתחום, או שירין שבדיוק קיבלה קידום וצריכה להרחיב את ארגז הכלים המקצועי שלה. אף אחד מהם לא עובד יחד באותו הצוות, אבל במפגשי הקהילה המקצועית שלהם הם יכולים ליהנות מהידע אחד של השנייה ולהרגיש שתמיד יש להם עם מי להתייעץ ואיך להתקדם מקצועית.

 

בקהילה מקצועית הדגש הוא על שיתוף הידע

 

הערך לארגון

שיתוף ידע ו-best practices לאתגרים ופתרונות חופפים בצוותים שונים תורמת למהירות ואיכות ביצוע משימות. קהילות כאלו גם מורידות את המעמסה לדרגה הניהולית ויוצרות קולגיאליות וערבות הדדית מקצועית בכל תפקיד ודרג.

 

אחת הדוגמאות המרשימות של שימוש בקהילה בתור אמצעי לשיתוף ידע היא פרויקט שחברת FeverBee הובילה עבור The World Bank Group ("הבנק העולמי"). עקב ארגון מחדש, הבנק החליט ללכת על מודל של קהילות ידע כדי לחלוק best practices ולעודד התחדשות ארגונית. הפרויקט הוגדר כהצלחה מסחררת כשהבנק דיווח על חסכון של 125 מיליון דולר תוך שנתיים רק משימוש בקהילות שיתוף ידע, וקרוב ל400 מיליון דולר חמש שנים אחרי תחילת העבודה במתכונת קהילות שיתוף ידע. ואוו!

 

מה קורה בקהילה

חברי הקהילה נפגשים בכל זמן מוגדר בפורמט משתנה הרלוונטי לכל קהילה (למשל הרצאות פנימיות וחיצוניות, ישיבות סיעור מוחין, פורומים מקצועיים, וכו'). בתוך קהילה כזו הדגש הוא על שיתוף הדדי אז חשוב לבנות את הפעילות ככזו שמעודדת שיח ולא רק האזנה להרצאה.

חוץ מהמפגשים חשוב לייצר תקשורת שוטפת וחיבורים בינאישיים שיאפשרו שיתוף ועזרה "על הדרך".

 

למי זה מתאים

קהילות שיתוף ידע מתאימות כמעט לכל ארגון עם אנשי מקצוע מאותו התחום שאינם עובדים יחד ישירות, ובייחוד עבור ארגונים בינוניים וגדולים, ארגונים בהם חלק מהצוותים יושבים בחו"ל, ארגונים שאינם חולקים חלל פיזי אחד משותף או אפילו כאלה שפרוסים בכמה בניינים ברחבי הארץ.

 

מתי זה פחות מתאים

קשה לחשוב על ארגון בו אין רלוונטיות לחלוק ידע. כמובן שכל ארגון יזדקק לפורמט הקהילה המתאים לו.

 

דוגמאות

קהילות Frontend, AI, Data, שיווק, מכירות, אפילו משאבי אנוש ובעצם כל תפקיד רוחבי בארגון.

 

כלים להצלחה

חשוב להחליט על מסגרת ברורה לקהילה סביב תפקיד, למצוא מובילי קהילה עם וותק וקרדביליות בארגון, ולתת להם את הכלים והתמיכה כדי להוביל בהצלחה.
מומלץ מאוד לחבר את הפעילות לביזנס, להגדיר ולמדוד יעדים, ולחבר בין הקהילה ליוזמות נוספות בארגון שיוכלו להזניק אותה קדימה.

 

 

3 | קהילות משימה

מטרת הקהילה

קהילות המקדמות משימה ארגונית משותפת, זמנית או ארוכת טווח.

למשל – קהילות שגרירים למיניהן (פנימה והחוצה), חדשנות, קהילות מלוות קורס או הכשרה, קהילות מנהלים, קידום נשים טכנולוגיות ועוד.

 

קהילות משימה מטבען מושכות אליהן עובדים עם רמת הרתמות גבוהה ותשוקה למשימה. כל חברי הקהילה מרגישים חיבור ושייכות סביב המשימה המשותפת, ומשקיעים בה זמן ומאמץ מתוך תחושה פנימית של שליחות. הרבה פעמים זה גם ממש תנאי הצטרפות: מחויבות למסגרת.

 

הערך לארגון

הקהילה נותנת מענה על צורך ארגוני, ויוצרת קבוצה של עובדים להוטים ומחוברים למטרות שהם אוהבים. תשוקה ואהבה לעשייה היא מדבקת וכמובן עוזרת לשימור עובדים – גם אלו שבקהילה עצמה וגם אחרים שגאים שהארגון שלהם נמצא בחוד החנית של משימה X.

 

מה קורה בקהילה

חברי הקהילה מקדמים מטרה משותפת ביחד ועל הדרך יוצרים אחדות ויחידת גאווה.

 

לאורך הפעילות נוצרת תופעת לוואי מדהימה ומעניינת – חדשנות ארגונית. מעטות ההזדמנויות בארגונים להיפגש עם אנשים שלא עובדים יחד ישירות או עוסקים באותו המקצוע. דווקא מהקהילות האלו בהן אנשים שאינם עובדים יחד מתחברים על בסיס רוחבי, פתאום נוצרות הזדמנויות לחדשנות ארגונית. כשאנשים ממחלקות וצוותים שבחיים לא נפגשו פתאום מתחברים על בסיס אישי, השיחה תגיע מתישהו גם לפן מקצועי ובמהרה יצוצו להם פרויקטים מגניבים, יוזמות חדשות ורעיונות יצירתיים, שאינם קשורים למשימה אבל משרתים מאוד את הארגון.

 

 

מחברים אנשים ממחלקות שונות

למשל – באחד הארגונים איתם אני עובדת, שני עובדים מסייטים שונים (אחד בירושלים והשני בחיפה) – שהכירו על בסיס הפעילות בקהילת משימה, החליפו ביניהם מצגות שהציגו כל אחד בנפרד בשפות שונות (ערבית ואנגלית). אין סיכוי שזה היה קורה אלמלא הקהילה הזו והחיבורים המדהימים שיצרנו בה.

 

למי זה מתאים

כמעט כל ארגון ייהנה מקהילות משימה כל עוד יידע בבהירות מה המטרות הארגוניות ואיזו השפעה חשוב לו לייצר על הביזנס.

 

מתי זה פחות מתאים

קהילות משימה טובות בכל ארגון! זה היתרון העצום שלהן. אפשר להשיג חיבורים וערך משמעותי לעובדים בתוך מסגרת ברורה גם במקומות הכי מאתגרים שיש. מניסיון, כמובן :)

 

כלים להצלחה

הגדרת מסגרת ברורה לפעילות, כולל תנאי הצטרפות, תיאום ציפיות ברור ו-Owner מטעם הארגון.

חשוב מאוד גם להגדיר מה היינו רוצים להשיג, למדוד את התוצאות לאורך זמן ולתקשר הישגים לתוך הקהילה ולהנהלה.

 

קהילות משימה היברידיות

לפעמים יש קהילות משימה שמורכבות מהלחמה של שתי סוגי קהילות. למשל קהילת עובדים חדשים, שמצד אחד היא קהילת מבוססת מקצוע במטרה לשתף ידע, ומצד שני היא קהילת משימה, כאשר המשימה היא onboarding והיטמעות מוצלחת במקום העבודה החדש. גם במקרים ה"נדירים" האלו בהם יש קהילה עם מאפיינים של שתי סוגי קהילות, חשוב להגדיר את המטרות שלה, להבין מה הצורך של המשתתפים ומה הצורך הארגוני, ולהבין מה האופן הכי הגיוני ואפקטיבי להקים קהילה היברידית.

 

 

4 | קהילות ERG's המקדמות גיוון והכלה

ERG = Employee Resources Groups

 

מטרת הקהילה

לקדם תרבות ארגונית מגוונת ומכילה שתאפשר גיוס ושימור של עובדים ממגוון מגזרים, מגדרים וקהילות שאינן מקבלות הזדמנויות שוות בשוק התעסוקה.

 

קהילות אלו בנויות על שני עמודי תווך: צמצום פערים חברתיים ושינוי פנים-ארגוני שיאפשר להם להתקיים ולצמוח. במידה מסויימת קהילות ERG הפכו לסטנדרט היום בחברה. מניסיוני לא כולן מתפקדות כקהילה אלא יותר כקבוצה עם כמה עובדים "משוגעים לדבר" שעושים את מרבית העבודה.

 

הערך לארגון

יש לארגון הזדמנות פז לשמוע מה האוכלוסיות האלו באמת צריכות ולהתאים את התנאים המוצעים כך שיוכלו להכיל כמה שיותר עובדים מגוונים.

 

 

תרבות ארגונית שמקשיבה למה שאנשים צריכים

דוגמא מקסימה שראיתי לאחרונה היא על מהנדסת חירשת באינטל, שסיפרה למנהל שלה על לקוח שלא הסכים להתכתב איתה, ובכלל על הקשיים של עבודה מרחוק בתקופת הקורונה בתור אדם חירש. המנהל ביקש ממנה לבדוק איך עובדים חירשים אחרים בחברה מתמודדים עם המצב, ואחרי שהיא מצאה קולגה באריזונה שכבר מצא פתרונות מעניינים, המנהל טס יחד איתה לכמה ימים לבקר את הקולגה ולראות מה הסידור שעובד בשבילו. יחד הם גילו שההתאמות הנדרשות בשבילה יחסית פשוטות וכבר יש להם את הכלים הרלוונטיים בחברה. הסיפור הקטן והמקסים הזה הוא לא רק רגע אנושי יפהפה, אלא גם תוצר של תרבות ארגונית שרוצה באמת להקשיב למה שאנשים צריכים כדי שיממשו את עצמם כמיטב יכולתם.

 

בנוסף, קהילות אלו הן חלק מסדר היום הארגוני ונמצאות מתחת למטריה הרחבה יותר של CSR. הקהילות תורמות לתחושת השייכות, החיבור וההערכה שעובדים חשים וחשות לארגון, בין אם מדובר בעובדים הלוקחים חלק בקהילות, אלו שהקהילות מכוונות אליהן, או כלל עובדי החברה. בסופו של דבר, אנשים רוצים להרגיש גאים לעבוד בארגון שמקדם יוזמות חברתיות ופועל לשפר את העולם.

 

מה קורה בקהילה

חברי הקהילה נפגשים ופועלים במישורים רבים, כגון גיוס, מנטורינג לעובדים, הדרכות, מיפוי צרכים של עובדים, אירועים חברתיים, ועוד.

 

למי זה מתאים

הייתי רוצה להגיד כולם אבל רואים אותן בעיקר בארגונים בינוניים וגדולים

 

דוגמאות

נשים, להט"ב, ערבים, אנשים עם מוגבלויות (ובחו"ל – למשל בארה"ב – קהילות אפרו-אמריקאיות)

 

כלים להצלחה

גיבוי אותנטי מההנהלה, ושילוב של מוביל קהילה יחד עם executive sponsor שיודע לשים את מטרות הקהילה על סדר היום הניהולי בדרגים הגבוהים ביותר, וידע להטמיע שינויים אמיתיים בתוך פעילות החברה וההתנהלות השוטפת שלה כך שתהייה באמת מכילה ומגוונת.

 


 

אז איך מחליטים איזו קהילה נכונה לארגון שלכם?

 

הדרך להבין איזו קהילה רלוונטית לארגון שלך מתחילה במיפוי של צרכים (של הארגון ושל העובדים), נקודות כאב, מטרות, וצורות עבודה נוכחיות. בנוסף, וחשוב לא פחות, צריך להבין מה התרבות הארגונית, ואיך אפשר ליצור בה ערך מוסף ולהיעזר בקהילה בשביל לקדם תהליכים בצורה חדשנית.

 

זה השלב בו אני נכנסת.

 

יחד נוכל להבין איפה אפשר לשדרג ביצירתיות דברים שעובדים טוב כבר עכשיו, איפה נוכל להפיח חיים חדשים ביוזמות שדעכו, ואיפה כדאי להתחיל משהו חדש ומרגש.

 

תזכרו: עם צורך, חזון ותמיכת הנהלה – אין סוף לחיבורים שאפשר לעשות, לקהילות שאפשר לבנות ולערך שאפשר להביא.

 

 

 

הפוסט 4 סוגי קהילות פנים ארגוניות (ואיך לדעת מי מהן נכונה לארגון שלך) הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/inter-organizational-communities-types/feed/ 0
3 טיפים לעבודה עם מתנדבים בקהילה פנים ארגונית ובכללhttps://www.glue-team.co.il/2022/02/05/community-volunteers/ https://www.glue-team.co.il/2022/02/05/community-volunteers/#respond Sat, 05 Feb 2022 10:13:02 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=956  במסגרת התפקיד שלי כמובילת קהילות פנים ארגוניות, יוצא לי לעבוד הרבה פעמים עם עובדים שמתנדבים לקחת על עצמם תפקיד נוסף, שאינו קשור לדיי-ג'וב שלהם: השתתפות ביום צילומים, הובלה של קהילה, הכנת מפגש ואפילו כתיבת מאמר לבלוג של החברה. כל אלו תפקידים נוספים שלוקחים זמן, אנרגיה ותשומת לב מהעובד/ת.   אם גם אתם עובדים עם […]

הפוסט 3 טיפים לעבודה עם מתנדבים בקהילה פנים ארגונית ובכלל הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
עבודה עם מתנדבים

 

במסגרת התפקיד שלי כמובילת קהילות פנים ארגוניות, יוצא לי לעבוד הרבה פעמים עם עובדים שמתנדבים לקחת על עצמם תפקיד נוסף, שאינו קשור לדיי-ג'וב שלהם: השתתפות ביום צילומים, הובלה של קהילה, הכנת מפגש ואפילו כתיבת מאמר לבלוג של החברה. כל אלו תפקידים נוספים שלוקחים זמן, אנרגיה ותשומת לב מהעובד/ת.

 

אם גם אתם עובדים עם מתנדבים, הנה כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם:

  • הדבר הראשון והכי חשוב הוא הוקרת תודה. המתנדבים שאני עובדת איתם תמיד ירגישו שאני מאוד מעריכה את הזמן וההשקעה שלהם, וכל דבר שהם עושים זה עולם ומלואו. גם אם הוא הדבר הכי קטן, שולי וזניח שיש.
  • הדבר השני הוא לבדוק כל הזמן האם טוב להם להתנדב, והאם הם רוצים להמשיך. עצם זה שאני בודקת את זה בשוטף – הופך את השיח ביננו להרבה יותר פתוח: הם יודעים שמותר להם להגיד בכל רגע נתון שנמאס להם, ולסיים את זה יפה. אין דבר יותר גרוע משחיקה של מתנדב/ת, ומערכת יחסים מבוססת אמון (והרבה רגישות) תבטיח שזה ידובר הרבה לפני שזה יקרה.
  • הדבר השלישי הוא לטפח את המוטיבציה שלהם לקחת חלק. הרי תמיד יש עבודה יותר חשובה, לחץ, עניינים משפחתיים. לא חסר. התפקיד שלי הוא להבין מה המוטיבציה הראשונית שלהם ולוודא שהיא נשמרת, אבל גם לדעת מתי לשחרר ולהבין שיש דברים יותר חשובים כרגע. לשים בצד את הדדליין, את הלחץ האישי שלי ולפעמים גם את הצורך – ולהגיד להם לשחרר. שיתעסקו במה שיותר חשוב כרגע.

 

לעבוד עם מתנדבים זה כמו לעבוד עם חברים. וזה כל ההבדל.

 

הפוסט 3 טיפים לעבודה עם מתנדבים בקהילה פנים ארגונית ובכלל הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/02/05/community-volunteers/feed/ 0
סוגי קהילותhttps://www.glue-team.co.il/2022/02/07/types/ https://www.glue-team.co.il/2022/02/07/types/#respond Mon, 07 Feb 2022 16:14:03 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=1060"בפעם הראשונה מזה הרבה זמן, הרגשתי שאני בסביבה של אנשים שמבינים אותי, הם כמוני, והם רוצים את מה שאני רוצה מהחיים המקצועיים. הרגשתי חלק מקהילה. למרות שלא הכרנו מקודם, אחרי המפגש הראשון כבר הרגשתי בבית. זאת הייתה ממש נקודת אור". (משתתף בקהילת הלימוד של 21st Century Skills, תוכנית ההכשרה של סטארט-אפ ניישן, Scale Up ואינטל) […]

הפוסט סוגי קהילות הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>

"בפעם הראשונה מזה הרבה זמן, הרגשתי שאני בסביבה של אנשים שמבינים אותי, הם כמוני, והם רוצים את מה שאני רוצה מהחיים המקצועיים. הרגשתי חלק מקהילה. למרות שלא הכרנו מקודם, אחרי המפגש הראשון כבר הרגשתי בבית. זאת הייתה ממש נקודת אור". (משתתף בקהילת הלימוד של 21st Century Skills, תוכנית ההכשרה של סטארט-אפ ניישן, Scale Up ואינטל)

קהילות מחברות אנשים, נותנות להם ערך מוסף לחיים האישיים, ועוזרות להם להרגיש חלק ממשהו גדול יותר. כשאנחנו מכירים אנשים מעניינים ומזהים אצלם משהו מוכר, איזה ניצוץ שגם לנו יש אותו, נוצרת תחושה חמימה של בית. זאת הסיבה שאני כל כך אוהבת את העבודה שלי! אני זוכה לגרום לאנשים להרגיש חלק ממשהו שחשוב להם. ומהצד השני, כשחברות וארגונים יוצרים קהילות הם זוכים לעובדים ולקוחות מרוצים יותר.

 

כיום העשייה היום יומית שלי היא סביב קהילות פנים ארגוניות, אבל חשוב לציין שיש אינספור אפשרויות לסוגי קהילות שמחברות אנשים מסיבות שונות. במאמר הזה אני אתמקד גם בליבת העשייה שלי – קהילות פנים ארגוניות – וגם בקהילות אחרות שלא מנוהלות בפוקוס על עובדות ועובדים בארגונים (בשביל הנוחות אני אחלק את הסקירה לקהילות פנים ארגוניות, וקהילות "חיצוניות").

 

המאמר הבא הוא טעימה ממגוון האפשרויות הקיימות.

 

 

קהילות פנים ארגוניות

 

קהילות פנים ארגוניות שואפות לחבר בין עובדים בכל הדרגים. לא מדובר בקהילות שמתאימות רק לחברות ענק, אלא למעשה לכל ארגון, כולל ארגונים מוניציפליים, חברות בכל הגדלים, סטרטאפים ועוד. קהילות פנים ארגוניות יכולות להיות קהילה לכלל העובדים, קהילה למנהלים בלבד, קהילות על בסיס אישי או מקצועי, ועוד (עוד על 4 סוגי הקהילות הפנים ארגוניות תוכלו למצוא כאן).

 

הבסיס לכל קהילה כזו היא הידיעה שכל ארגון שונה באופי שלו, בדרך הניהול ובמגוון הידע המקצועי שיש בו, ובכל זאת מה שמשותף לכולם זה המגוון הפרסונלי: האנשים. ובדרך כלל לאנשים יש שאיפות דומות בחיים המקצועיים, למשל סביבת עבודה נעימה, עניין מקצועי, ועוד.

 

אתם לא חייבים להאמין רק לי: ג'וש ברסין, אחד המומחים העולמיים לתחום משאבי אנוש, בנה מודל שנקרא 4X5 והוא מורכב מחמשת הנושאים העיקריים שהופכים ארגונים לאטרקטיביים: תחושת משמעות, סביבת עבודה חיובית והומנית, הנהגה שאפשר לסמוך עליה ולהאמין בה והזדמנויות צמיחה משמעותיות.

 

 

 

"הדרך שבה אתה מנהל אנשים בתוך הארגון משפיעה ישירות על השם שלך בחוץ, ולכן גם על הרצון של טאלנטים להגיע אליך או להישאר לעבוד אצלך. זה הכלל הראשון שעל כל מנהל לזכור", אמר ברסין בביקורו האחרון בישראל (TheMarker). בנוסף, דיבר על כך שהמבנים ההיררכיים המסורתיים לא עובדים יותר. מה שמניע תהליכים בפועל הוא החיבור בין הקבוצות השונות בארגון וחיבורים בין האנשים (סיכום מלא של הביקור אצל יעקב רוזן). אחת הדרכים לחבר בין אנשים ובין קבוצות שונות בארגון היא קהילה.

 

קהילות פנים ארגוניות עוזרות ביצירת תקשורת בין העובדים להנהלה ולהפך, ומביאות את השיתופיות לתוך הארגון מתוך הבנה שבעזרתה אפשר לקדם את כל המטרות הארגוניות.
אפשר באמצעותן לגייס עובדים חדשים (למשל – חבר מביא חבר), לשמר עובדים קיימים, להצמיח טאלנטים חדשים, לשפר ביצועים בתוך הארגון, לנהל משברים ועוד (כתבתי על כל היתרונות בקהילות פנים ארגוניות כאן).

 

למעשה, הארגון יוצר מקום לשיתוף והתפתחות ארגונית, ומתנהל בצורה יחסית דמוקרטיה מתוך ההבנה שאנשים רוצים לעזור לארגון (ולעצמם!) לצמוח ולהשתפר.

 

למי הן מתאימות?

 

קשה לחשוב על ארגונים שלא יפיקו תועלת מקהילה פנים ארגונית כלשהי, אבל בעיקר:

  • ארגונים שעוברים תהליכי השטחה ברמה הניהולית
  • ארגונים שמבינים את החשיבות באווירה חיובית ומאפשרת במקום העבודה
  • ארגונים שרוצים לחסוך כסף במאמצי הגיוס ושימור עובדים
  • ארגונים שרוצים לקדם חדשנות פנים ארגונית ולהפיק ממנה ערך עסקי משמעותי
  • ארגונים שמשקיעים במאמצי גיוון והכלה
  • ארגונים שעברו רה-אורגניזציה ורוצים למזג בין תרבויות ארגוניות או מחלקתיות שונות

 

בכל פעם שאני עובדת עם ארגון מסויים, אני מתחילה בלהבין מה המטרה האסטרטגית של הקהילה ברמה הארגונית, ואז ניגשת למלאכת ה"פיצוח": איך אפשר לבנות קהילה פנים ארגונית שתענה על הצורך הארגוני הרחב, וגם על הרצונות והצרכים האישיים והמקצועיים של חברי הקהילה. ברגע שיש את התובנה איפה נמצא הWIN-WIN הזה, אני יכולה לעזור לארגון לבנות נכון את הקהילה הנכונה ולראות דברים מופלאים קורים.

 


 

קהילות חיצוניות

 

קהילות חיצוניות הן קהילות שמסתכלות כלפיי חוץ. בניגוד לקהילות פנים ארגוניות, הן לא מתעסקות באינטראקציה בין ארגון לעובדים, אלא בעיקר בין אנשים לאנשים, כשהמטרות שונות ומגוונות: מיתוג מקצועי, הגברת מודעות, חיזוק יוזמה, קבוצת תמיכה ועוד. למשל, קהילות חברתיות, קהילות מוצר וקהילות מקצועיות. אף אחת מהן לא מניבה רווח בצורה ישירה מעצם היותה קיימת, אלא מהמיתוג, מהמקצועיות או מהמענה שהיא נותנת למגוון בעיות של אנשים מסוימים.

 

הנה כמה דוגמאות לקהילות כאלו:

 

קהילות חברתיות:

* אחת הקהילות שהובלתי לפני מס' שנים היא קהילת תושבים מקומיים שגרים באזור בו פועל ארגון בתחום הקיימות שנקרא השותפות לקיימות אזורית. הקהילה מאגדת בתוכה את התושבים ומניעה אותם לפעולה בנושא הקיימות.
ההסתכלות היא לא כלפיי הארגון ומה שקורה בתוכו אלא בדיוק להפך – מה קורה מחוצה לו. ההתבססות היא על שיתופי פעולה בין האנשים לארגון ובינם לבין עצמם.

 

 

* קהילת השוות היא קהילת נשים מקומית שפרוסה בארץ ובעולם, ומטרתה לחבר נשים למקום בו הן גרות. גם כאן, בדומה לקהילת התושבים, החיבורים נעשים מעצם היותן של כל הנשים מקומיות, כשהמטרה היא לחבר בין חברות הקהילה אחת לשניה.

 

 

קהילות מקצועיות:

 

* הקהילה המקצועית שאני הכי אוהבת היא קהילת מיקרו קופי שהוקמה באופן עצמאי על ידי 3 אנשי מקצוע בתחום. היא מכילה מעל ל-15,000 אנשים שמתעניינים בתחום, עובדים בו או נעזרים בעצותיהם המעולות של האנשים בקבוצה. הצוות שמוביל את הקהילה לא מקבל תשלום על עבודתו ואין מאחוריו ארגון שמתווה את הדרך. הקהילה עובדת בצורה עצמאית ולפי החוקים והכללים שמנהלות הקהילה החליטו לקבוע בעצמן.

* קהילת HR Shortlist היא קהילת אנשים שמתעניינים בתחום משאבי האנוש ורוצים להעשיר את עצמם ולקבל השראה בתחום על ידי כתבות ומאמרים על חידושים ודברים שעושים במקומות אחרים.

 

מאחורי שתי הקהילות האלו ישנם אנשים שמתפרנסים מהתחומים הללו כעצמאיים אבל אין בקהילה מודל עסקי כלשהו, והרווח עבורם ועבורן הוא בעיקר מיתוגי.

 

 

קהילות מוצר/עסק:

 

* אחת מהקהילות העסקיות הנפוצות הן קהילות תמיכה טכנית.

למשל – monday.community: מאנדיי הקימה קבוצת פייסבוק (ובהמשך עברו לפלטפורמה משלהם) בה כל אחד ואחת יכולים לשאול שאלות, לעזור לאחרים ולקבל תמיכה. ההבנה היא שכל משתמש/ת במערכת שלהם יכולים לעזור בתקלות ורעיונות, ולא רק אנשי השירות. זה חוסך בזמן, כסף ומייעל תהליכים.

 

* אלמנטור ישראל היא קהילה שהוקמה עבור כל בוני ובונות האתרים המשתמשים בתוסף "אלמנטור" בוורדפרס. מעבר לזה שישנה עזרה הדדית ותמיכה בתקלות, גם החברה נתרמת מהשאלות ומשפרת באמצעותן את המוצר, משחררת גרסאות בטא למשתמשים ה"כבדים" ומגיעה ישירות לקהל היעד.

 

קהילות כאלה מתאימות לעסקים שיודעים ורוצים לשים את האדם במרכז ולתת לו ערך שוטף שעונה לצרכים האישיים שלו. אלו עסקים וארגונים שאנשים הם מרכז ההוויה שלהם ושמערכות יחסים הדדיות לא מפחידות אותם אלא בדיוק להפך: מרגשות, מאתגרות ומוציאות מהן את המיטב.

 


 

השאלה האמיתית היא איך יודעים להקים את הקהילה הנכונה, להתאים אותה לקהל היעד, להביא אליה ערך שוטף ולהניע אנשים לקחת בה חלק פעיל.

 

בכל פעם שאני עובדת עם ארגון מסויים, אני מתחילה בלהבין מה המטרה האסטרטגית של הקהילה ברמה הארגונית, ואז ניגשת למלאכת ה"פיצוח": המקום בו מתחברים הצרכים הארגוניים-עסקיים, והצרכים של האנשים עצמם (עובדים, לקוחות וכו').

 

ברגע שהבנו איפה נמצא הWIN-WIN הזה, אני יכולה לעזור לארגון לבנות נכון את הקהילה הנכונה ולראות דברים מופלאים קורים.

 


 

עדיין מתלבטים לגביי החוזק של הביחד? תראו את הסרטון הזה:

 

 

 

 

הפוסט סוגי קהילות הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/02/07/types/feed/ 0
להוביל קהילה ארגונית מבלי להיות חלק ממנה: מה כדאי לעשות כדי שזה באמת יעבוד?https://www.glue-team.co.il/2022/02/05/keys-to-success/ https://www.glue-team.co.il/2022/02/05/keys-to-success/#respond Sat, 05 Feb 2022 10:46:43 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=975אחד החסרונות הכי גדולים שלי כיועצת חיצונית לארגונים בענייני קהילות הוא שאני לא מגיעה מבפנים ולא מכירה את התרבות הארגונית והניואנסים הקטנים שרק עובדים מכירים. הניואנסים האלה הופכים את הקהילה לאותנטית, אמיתית, וכזו שאפשר להתחבר אליה מתוך צורך אישי אמיתי.   אז איך אני בכל זאת דואגת לעשות את זה מעולה עם הארגונים שאני מלווה? […]

הפוסט להוביל קהילה ארגונית מבלי להיות חלק ממנה: מה כדאי לעשות כדי שזה באמת יעבוד? הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
אחד החסרונות הכי גדולים שלי כיועצת חיצונית לארגונים בענייני קהילות הוא שאני לא מגיעה מבפנים ולא מכירה את התרבות הארגונית והניואנסים הקטנים שרק עובדים מכירים.

הניואנסים האלה הופכים את הקהילה לאותנטית, אמיתית, וכזו שאפשר להתחבר אליה מתוך צורך אישי אמיתי.

 

אז איך אני בכל זאת דואגת לעשות את זה מעולה עם הארגונים שאני מלווה?

הנה שלושת הדברים שאני עושה, וגורמים לזה באמת לעבוד:

 

להוביל קהילה פנים ארגונית מבחוץ

 

1. הכשרה פנימית של עובדים ומנהלים

כשארגונים אומרים לי שהם מחפשים מישהי שתוביל את הקהילה הפנים ארגונית מא' עד ת', בלי מעורבות של בעלי תפקידים מתוך הארגון (כי אין משאבים, כולם עסוקים וכו'), אני מיד אומרת "לא, תודה".

זה נכון, הם יוכלו למצוא מישהו אחר שיסכים לזה אבל אני יודעת שזה פשוט לא עובד. ניסיתי לעשות את זה בעבר, נכשלתי, היום אני יודעת יותר טוב: זה לא עובד בלי מעורבות פנים ארגונית… אז השלב הכי חשוב הוא שלב ההתעקשות: למצוא את האנשים שיובילו את המהלך מתוך הארגון, יהיו ה"בעלים" (Owners) של הפרויקט, ולתת להם כמה שיותר כלים, ליווי והדרכה כדי להצליח לעשות את התפקיד החדש שלהם.

אבל רגע, זה לא חייב להיות מישהו במשרה מלאה. אפילו להפך – רוב הפעמים אני מוצאת את העובדים שזה מעניין אותם ושיש להם את הכישורים לעשות זאת, ואותם אני מכשירה. זה לא דורש עוד משכורת – "רק" גיבוי של המנהלים.

 

2. מפגשים קבועים

גם אם הקהילה היא דיגיטלית, אני חייבת להכיר את הארגון ואת האנשים איתם אני עובדת. גיליתי שמפגשים פנים אל פנים עובדים הכי טוב כשהם קורים בעקביות, והאמת – זה גם מה שאני הכי אוהבת.

למשל – באחד הארגונים שאני מלווה כבר שנתיים, אני מגיעה לכל פגישות ההנהלה. הפכתי להיות אחת מהצוות, בכל מובן שהוא, ובאותו היום של הפגישה אני גם נשארת לעבוד משם כל היום: אוכלת עם העובדים צהריים, נותנת להם את ההזדמנות לשאול אותי שאלה קטנה או להעלות רעיון וכו'.

הנוכחות הפיזית שלי מייצרת חברויות עם כל העובדים, הם מרגישים שבאמת אכפת לי ובעיקר – מבינים שאני נגישה ושהם יכולים לפנות אליי בכל דבר.

החיבור האנושי שנוצר מכריע האם הפרויקט יהיה הצלחה או כישלון, ולכן הוא שווה זהב ומיתרגם גם לקהילה עצמה ולחברים בה. או בקיצור: מפגשים, מפגשים, מפגשים.

 

3. הכרות עם עולם התוכן.

אני משקיעה המון זמן בקריאת מאמרים בתחומים בהם הארגון עוסק. בין אם זה בינה מלאכותית, קיימות, או עורכי דין – אני רוצה להכיר את העולם של חברי הקהילה והאנשים איתם אני עובדת, אז אני קוראת מלא, עוקבת אחרי כל מה שרלוונטי עבורם (אתר, בלוג, פייסבוק, לינקדאין וכו'), מפעילה התראות מגוגל על שם החברה, ומנסה להישאר כמה שיותר מעודכנת.

זה דורש לא מעט מאמצים והכרות עם עולם תוכן חדש (ברוב הפעמים), אבל זה מייצר אותנטיות וחיבור אמיתי. והאמת, זה גם דיי מעניין.

 

שלושת הסעיפים האלו הופכים את הקערה על פיה, ונותנים לי את הכח והיכולת ללוות ארגונים באותנטיות, לראות תוצאות ולהניע שינוי אמיתי.

אם חושבים על זה, זה חתיכת כח-על.

 

 

הפוסט להוביל קהילה ארגונית מבלי להיות חלק ממנה: מה כדאי לעשות כדי שזה באמת יעבוד? הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/02/05/keys-to-success/feed/ 0
איך זה להוביל את נבחרת הסטוריטלינג של אינטל?https://www.glue-team.co.il/2022/02/05/intel-community/ https://www.glue-team.co.il/2022/02/05/intel-community/#respond Sat, 05 Feb 2022 10:39:44 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=967כחלק מפרוייקט "פסיפס" של קהילת מספרי הסיפורים של אינטל – התנסתי בתחושה של איך זה להיות מהצד השני: זו שמראיינים אותה. גיא בסטקר, עובד אינטל וחבר בקהילת הסטרוטלינג שאני מובילה, שאל אותי על הדרך בה התגלגלתי להיות מובילת קהילות, איך בונים עסק מאפס, וגם איך זה לעבוד איתם ביום יום. וזהו, מכאן – אלו המילים […]

הפוסט איך זה להוביל את נבחרת הסטוריטלינג של אינטל? הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
כחלק מפרוייקט "פסיפס" של קהילת מספרי הסיפורים של אינטל – התנסתי בתחושה של איך זה להיות מהצד השני: זו שמראיינים אותה.

גיא בסטקר, עובד אינטל וחבר בקהילת הסטרוטלינג שאני מובילה, שאל אותי על הדרך בה התגלגלתי להיות מובילת קהילות, איך בונים עסק מאפס, וגם איך זה לעבוד איתם ביום יום. וזהו, מכאן – אלו המילים שלו :) תהנו!

 

גיא בסטקר - קהילת הסטוריטלרים

 

הדר החלה את התנסותה כמובילת קהילות בקהילת השוות באיזור פרדס חנה-כרכור – קהילת פייסבוק לנשים בלבד. לאחר זמן מה החלה להוביל את קהילת המובילות של קהילת השוות בארץ ובעולם. בהמשך הדר הצטרפה לקהילת אנשי העולם החדש אשר מגדירה מחדש את עולם הקריירה ומונה היום כ-39K חברים. אחד הפרוייקטים שנולדו מהקהילה הוא פרויקט השכונות בו מעבירים את הקהילה הוירטואלית למפגשים פיזיים ודרכם מחזקים את תחושת הקהילתיות בכל רחבי הארץ – מכפר ורדים ועד אילת.

 

בשנתיים וחצי האחרונות הדר הגדירה ויצרה עסק שמוביל קהילות בתוך חברות מהמובילות במשק, מייצר תחושת שייכות בקרב העובדים ועוזר להנהלה להשיג יעדים שונים בתחום המיתוג וכח האדם.

מה שהתחיל כדוגמא מהר מאוד קלח לשיחת בוקר מעניינת על קהילתיות, ביזנס ובעיקר תהליך מרתק של הדיוק העסקי של הדר.

 

מהי הקהילה הראשונה שלקחת בה חלק?

"בעקרון, הקהילה באמירים הייתה הקהילה הראשונה שלי וזאת שאהייה חלק ממנה כל חיי. שם גדלתי, התחנכתי וביליתי את מרבית זמני עד שלב הלימודים. מאוחר יותר, הגעתי לקיבוץ מענית ללימודיי פסיכותרפיה גופנית – בה בחרתי בעיקר כי היה חשוב לי לשלב בין הגוף והנפש. בתור חדשה באזור נחשפתי לקהילת "השוות באזור" שעזרה לי משמעותית בחיי היומיום: איפה מתקנים פנצ'ר? איפה הכי כדאי לעשות קניות? המלצה על איש מקצוע כזה או אחר וכו. הייתי מאוד נוכחת בקהילה ועם הזמן הבנתי שזה מה שנתן לי את הבוסט להפוך למובילה של הקהילה".

 

מה זה אומר להיות נוכחת?

"להגיב לשאלות של חברות הקהילה, לכתוב פוסטים, לעזור לאחרות כשאפשר".

 

כשאני מנסה להבין מאיפה הטייטל של "מובילת קהילות" התחיל, אני משער שהיית ראש מועצת תלמידים או משהו כזה. אני צודק?

"לא, ממש לא! לא הייתי ראשת מועצת תלמידים, רחוק מזה. בזמן הלימודים עברתי כל מיני תהליכים עם עצמי. אחד מהם היה לקחת יותר אחריויות ולתפוס תפקיד כגורם מוביל. בהמשך, ובמקרה לחלוטין, לקחתי טרמפ גורלי עם ליאת ורדי בר בדרך לתל אביב להרצאה שלה עצמה. קצת אחרי זה קיבלתי ממנה הצעה להוביל את קהילת השוות המקומית ומיד הסכמתי. הכל התחבר.

בזמן שהובלתי את הקהילה – השתמשתי ביכולת חיבור לאנשים, הגמישות והסקרנות שלי כדי להוביל את הקהילה קדימה ולעשות דברים מדהימים".

 

ומה השלב הבא אחריי השוות?

"כחלק מהתפתחות התפקיד עברתי להוביל את המובילות (יש קהילות אזוריות בארץ ובעולם). בשלב מסוים זה הפך להיות אינטנסיבי מידי ואישי מידי, ומצאתי את עצמי יותר ויותר מתפקדת כמין עובדת סוציאלית. המקומיות הביאה את הסיטואציות האלו לחיים האמיתיים, כמו למשל שישי בבוקר במכולת, האנונימיות פגה וזה התחיל פחות להתאים לי. בשלב זה, הגיעה הצעה לנהל את אנשי העולם החדש עם ליאור פרנקל (מכר שלי מהעבר). החלטתי לעבור לעולם הקריירה ולהתרחק מעט מהמקומיות. זה קרה דיי במקביל להקמת העסק שלי".

 

מה זה אומר להוביל קהילה? בעולם התוכן שלי זה אומר להניע עובדים, ייצור תוכניות ויעדים.

"באנשי העולם החדש אין יעדים מוגדרים אלא צורך שאנחנו נותנים לו מענה. התפקיד שלי הוא לעזור בשוטף, להחזיק את הקהילה ולשמר אותה. חוץ מזה, מאוד מאפיין אותי לקחת על עצמי פרויקטים בקלות ולראות כמה צעדים קדימה, וזה מה שהוביל להקמת פרויקט השכונות. הבייבי שלי.

 

יש לנו יעדים להתרחב במספר השכונות אבל אנחנו סלחניים מכיוון שזה מבוסס התנדבות. לעומת זאת בעסק שלי אני לגמריי עובדת עם יעדים. אני צריכה להראות אימפקט ולחבר אותו לאסטרטגיה של הלקוחות שלי. הבנה של הצרכים של הלקוח שלי ומה יעשה אותו מרוצה, ובסופו של יום למדוד גם דברים רכים כמו תחושת שייכות".

 

מה לגביי הנעת עובדים?

"אני משתמשת בהרבה כלים מעולם הטיפול לטובת הנעת עובדים ואנשים, ויצירת קהילה. אני יודעת איך להקשיב לאנשים, להבין מה חשוב להם באמת ולמצוא את הערך המשותף שיגרום להם לזוז. זו אומנות לכל דבר".

 

את מגדירה את עצמך כחלוצה בתחום. מה המשמעות של להיות חלוצה? איך מתחילים דבר חדש? מה היה הקצה חוט שלך?

"זה אתגר לא קטן. נקודת ההתחלה היא לחקור, לא לירות באפלה אלא לחפש את אבניי היסוד של המודל העתידי. קראתי הרבה וחקרתי, ישבתי ולמדתי, ביצעתי בפועל והתנסתי, ובסופו של דבר הדברים מתחברים.

לאט לאט יסוד חובר למשנהו עד שלפני חצי שנה מצאתי את החזון שלי, שהוא: להקים מרחבים לאנשים בהם הם יכולים להיות מי שהם.

מפה כל יסוד שמצאתי וכל אבן שאני מגלה אני מחברת לחזון, או שאני שומטת אותה במקרה של חוסר התאמה. אתה יכול לשמוע על זה עוד בפודקאסט שלי ושל כנרת יפרח – 'ביסמוט ויפרח' בפרק ללכת בדרך שעוד לא הלכו בה".

 

האם תוכלי לשים את האצבע על התכונה הכי בולטת שלך שעוזרת לך להוביל את תחום הקהילות?

"אני בן אדם של אנשים, אני מקשיבה ומתעניינת. זה עוזר לי לחבר אנשים ולרתום אותם לכיוון הכללי שאני מאמינה בו. נוסף על כך אני גמישה ומוכנה לוותר על כיוונים שהייתי בטוחה שנכונים תחילה אך התבררו כטעות. לעניות דעתי, שילוב התכונות האלו תורמים להצלחתי".

 

איך את מתארת את הקריירה שלך עד כה?

"כרגע אני רוכבת על רכבת ההרים של ההצלחות. העסק גדל ותחומיי העיסוק מתרחבים, אבל זה מגיע עם הרבה מאמץ, עבודה קשה וחוסר פשרות לגביי איכות וביצוע. שום דבר לא אוטופי ורומנטי כמו שזה עלול להישמע".

 

אני גם מרגיש לעיתים שאולי ההצלחה שלי מקרית, ושאני צריך להתאמץ מאוד כדי להצליח… זאת למרות שאני מכיר ביכולותיי וחוזקותיי.

"בדיוק! זו "תסמונת המתחזה". למרות שאנחנו יודעים שאנחנו טובים והעבר מוכיח שנחלנו יותר מהצלחה אחת או שתיים, עדיין ישנה ההרגשה שמישהו יגלה את ה"בלוף" שלנו.

ישנם כאביי בטן כשמתחילים משהו חדש, אבל מהר מאוד אני נכנסת בעובי הקורה, מביאה את הסקרנות ואת היכולות שלי ומצליחה להשיג את מטרותיי. אולי זה המנוע של ההצלחה, ההבנה שתמיד צריך להתאמץ ושום דבר אינו מובן מאליו…."

 

תוכלי לתת עוד מפתחות להצלחה?

"אני מאוד מקפידה על איזון בית עבודה, למשל – היום אני נוסעת עם חברה למלון למרות שיש לי הרצאה להכין לשבוע הבא, אבל אני יודעת שאשלים את זה בסופ"ש. בגדול אני מאמינה שצריך להיות לי כיף, הן בעבודה והן בחיים האישיים, ואני עובדת בשביל שזה יהיה כך".

 

איך את מסכמת את העבודה עם אינטל עד כה?

"וואו, אתם אדירים. אני ממש נהנת לעבוד איתכם כקבוצה וכפרטים. התוכן מעניין והאנשים ממש טובים, פשוט אנשים טובים וסקרניים. רואים שאתם (עובדיי אינטל) אוהבים את העבודה שלכם. גם אם אתם מחפשים שינוי, אתם מחפשים אותו בתוך הארגון.

אנחנו מרימים פה צוות שעובד יפה ומייצרים תחושת מחוברות ושייכות שמתאימים למודל העסקי שפיתחתי ובתכלס לחזון כולו".

 

המפגש הראשון שלנו

 

אם יבקשו ממך למנות את החסרון והיתרון הכי גדולים בעבודה עם אינטל, מה היית אומרת?

"אחד הקשיים בעבודה מול החבר'ה באינטל זה התאגיד האמריקאי. יש פרוצדרות לכל דבר והגמישות היא די מוגבלת. בנוסף, אינטל היא סוג של עולם קטן: חיה בתוך עצמה ופחות מחוברת לאקו-סיסטם. בחלק של היתרון – זה מאוד קל ונוח לי לחבר אתכם לאקו סיסטם הגלובאלי ולהראות לכם את העולם החיצון. זה אפילו כיף!"

 

איך את מתמודדת עם הסינית הטכנולוגית שאנחנו מרעיפים עלייך? איך את לומדת?

"אני לומדת בעיקר מהסקרנות שבי. אני נחשפת לעולמות תוכן שונים ומגוונים וברגע שעולה נושא שאינו מוכר לי אני הולכת לקרוא או מבקשת הסבר במקום וכך אני משלימה את פעריי המידע. בסופו של דבר אני לא צריכה להגיע לפרטים אלא להבין את התמונה הכוללת.

אחד הדברים החשובים שלמדתי על פערי ידע הוא שאנשים ממש אוהבים ללמד אחרים אז כל מה שאני צריכה זה רק לשאול וכל ההסברים יגיעו בקלות".

 

ציון לתוכנית עד כה?

"9.5. אנחנו עושים דברים נפלאים, אפשר להרגיש את זה מכל חלקיי הפאזל".

 

סטוריטלרז באינטל

שאלת סיכום שאני שואל את כולם (ואת הראשונה…) : במשפט או שניים תתארי לי החוויה הקולינרית הכי מרגשת שאת יכולה לחשוב עלייה.

"אני הכי מתגעגעת לחיטה המתוקה של סבתא שלי מהמושב. גם כשאמא מנסה להכין את אותה החיטה עם אותו המתכון – זה לא יוצא לה כמו לסבתא. בסופו של דבר זה מה שמחבר אותנו לסיפור שלנו, האוכל של הבית".

 

 

הפוסט איך זה להוביל את נבחרת הסטוריטלינג של אינטל? הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/02/05/intel-community/feed/ 0